משרד הבריאות סיכם את פעילותו במהלך מלחמת 7 באוקטובור, ופרסם הבוקר (רביעי) את מסקנות הצוותים שעסקו בהפקת לקחים על תפקודה של המערכת בימי המלחמה ובתקופת מבצע "עם כלביא".
מהדוח עולה כי במהלך תקופת המלחמה, כ-24,000 אנשים קיבלו טיפול בבתי החולים, וכי המכון הלאומי לרפואה משפטית זיהה וקבע את נסיבות המוות של כ-1,765 נרצחים וחטופים-חללים.
כ-435,000 טופלו במרפאות בריאות הנפש ב-2025 - עליה של 30% מאז 2022. 1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה אושפזו לשיקום.
בין הלקחים המרכזיים של צוותי הבדיקה בהובלת פרופסור ארנון אפק, נטען כי יש:
- להסדיר את מעמדה וסמכויותיה של רשות אשפוז עליונה.
- לפעול לאיוש חמ"ל 24/7 גם בשגרה במטה משרד הבריאות.
- לשפר את המוכנות של מד"א ומגיבים ראשונים אחרים בשגרה ובחירום.
- ליצור הסכמים נצורים לשעת חירום עם ספקים חיוניים, חברות תעופה וחברות שינוע ימי להבטחת מלאי חיוני
- העלאת המלאי הרפואי, כך שיספיק לחודשיים של פעילות.
בנוגע לנושא הרגיש של טיפול רפואי למחבלים - הומלץ לקבוע נוהל ותקן ולהקים מתקן ייעודי בשיתוף שירות בתי הסוהר ו/או המשטרה הצבאית ולחלק בין ארגונים אתו את תחומי האחריות בנושא. עוד קבעו צוותי הבדיקה כי יש להקים רשם קליני לאומי לשיקום שיכלול מאגר נתונים עדכני ורציף, לבחון הקמת גוף מתכלל לניהול ולהפניית מטופלים לשיקום לפי זמינות מיטות ומקום מגורים ולהתאים את התקינה של מיטות השיקום לצרכים המשתנים, תוך הגדלת כוח האדם המקצועי בכל תחומי השיקום.
הצוותים הצביעו על כך שיש לווסת בצורה מגוונת יותר את הפצועים משדה הקרב אל בתי החולים ולהשתמש גם במרכזים רפואיים אזוריים ולא רק במרכזי העל. עוד עולה מהמסקנות כי במהלך המלחמה ניתן טיפול מיטבי לפצועי צה״ל, הודות לשילוב של טיפול ראשוני בשטח, פינוי מהיר, ויסות נפגעים וניצול מיטבי של משאבי מערכת הבריאות - כאשר על פי נתוני הצבא שיעורי תמותת הפצועים במלחמה הוא מהנמוכים שתוארו בתנאי מלחמה.
בין הנתונים שפרסם המשרד - שיעור הנפטרים מקרב המפונים לבתי החולים בשבעה ושמונה באוקטובר. מבין הפצועים שפונו ב-7 באוקטובר שיעור הפטירה עמד על 0.6% וב-8 באוקטובר, שיעור הפטירה היה 0.4%. מבין הפצועים באורח קשה שפונו לבתי החולים בשבעה ושמונה באוקטובר - שיעור הפטירות עמד על 6.9% ו6.8% בהתאמה. מדובר על שיעורי תמותה נמוכים בהשוואה בין לאומית, זאת על אף שתרחישי הייחוס שאליהם נערכה מערכת הבריאות היו מצומצמים בהרבה מהיקפי הטבח.
לפי משרד הבריאות, תחילת המלחמה חפפה לשעת חילופי משמרות בבתי החולים סורוקה וברזילי, שבהם שהו במקביל שתי משמרות וצוותים מתוגברים מה שהרחיב את יכולות המענה. לאור היקף הפצועים הופעל ויסות שניוני, וביום הראשון הועברו כ־150 פצועים לבתי חולים במרכז הארץ.
על רק המתיחות מול איראן אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי בימים האחרונים התקיימו דיונים עם הצבא ועם קופות החולים כדי לשמור על מוכנות. "רמת הכוננות במערכת לא עלתה, אבל אנחנו כן מעלים את רמת המוכנות שלנו ואנחנו מבינים שאנחנו במציאות בטחונית אחרת שיכולה להשתנות כל הזמן".
