התמודדות | אסתי - פרק 3: אסתי ביום שאחרי הקטיעה

"זה ממש מוזר לראות את עצמי עם רגל אחת. זה לא הגיוני, משהו חסר". כמה ימים אחרי קטיעת רגלה אסתי קמה לתחושה אחרת. המוניטורים מצפצפים, גלי הלב עולים ויורדים בקצב אחיד וגלויות ברכה של החלמה תלויות על הקיר. "זה נורא מרגש מצד אחד. מצד שני, זה כל כך עצוב".

"פרוטזה זה סקסי הרבה יותר מרגל מצולקת"

בבכי עז היא מונה את הסיבות שגרמו לה לקטוע את הרגל. הבחירה הייתה הרת גורל בשבילה אבל לבסוף החליטה שהיא מעדיפה לחיות עם רגל קטועה מאשר עם כאבים עזים. "סיכוי גדול שהכאבים יפחתו, איכות חיים, לא להיות תלויה בקביים ולהיות משוחררת בידיים". היא ממשיכה למנות, הרשימה עוד ארוכה. אסתי יודעת את הסיבות בעל פה אבל הבכי שלה והשוק עוד מסרבים להאמין לסיבות. היא מסיימת את הרשימה עם הסיבה "פרוטזה זה סקסי הרבה יותר מרגל מצולקת".

"יום אחד אני אגיע"

היא פותחת את מחברתה שבה היא מתארת את התחושות שלה. על דף שורות פשוט מצויר לו אי יפה עם דקלים, אננס ומים צלולים. "זה האי שלי, הארץ המובטחת. כאן יהיה לי יציבות, שלווה, שמחה והנאה". אסתי מעבירה את אבצעה כמלטפת את האי באצבעותיה העדינות, היא כל כך רוצה כבר להגיע לשם.

"יש לי לשחות דרך ארוכה מאוד, מול גלים, כרישים ומי יודע מה עוד. אבל זה רק הדרך, המטרה היא להגיע לאי ויום אחד אני אגיע". היא מתארת את הדרך שהיא עוברת במים הקפואים כשהיא שוחה לעבר האי. "האיש צריך להילחם כדי להגיע לאי, כי אם הוא ירים ידיים הוא יטבע. אבל בסוף הוא יגיע לאי, בסוף יהיה לו מנוחה". האי הזה הוא חוף המבטחים של אסתי, הוא אסתי עם פרוטזות. "כשטוב לי" היא מוסיפה. 

אמאל'ה

אחיה של אסתר מגיעים פעם ראשונה לביקור לאחר הניתוח. אסתי גדלה בבית חרדי ובחרה ללכת בדרך אחרת מהם. הם מתבוננים בה והתגובה הראשונה של אחותה הקטנה היא: "אימאלה". האחות לבוש בחולצה וורודה מכופתרת נושכת את שפתיה ומרימה את ידיה. "אני מתעלפת." השניים האחרים לא יודעים מה להגיד.

"אפילו שאין לי את הרגל, אני מרגישה אותה מאוד מאוד." היא מצביעה על רגלה הקטועה החבושה בתחבושת לבנה ומפנה את מבטה אליהם. "אתם צריכים להתפלל שהקדוש ברוך הוא ירפא לא רק את מה שבגוף, אלא את מה שאני מרגישה. אפילו שזה לא אמיתי".

"אנחנו שתי נשים ושלוש רגלים"

היא שוכבת על המיטה ולידה חברתה הטובה מיכל. לידה במיטה יש את הדובי קטוע הרגל, שבחרה לגזור את רגלו כדי שיהיו תאומים. אסתי מלטפת את רגלה של חברתה ולאחר מכן לוחצת חזק על כף רגלה. "זה חסר כזה". אסתי לוקחת את רגלה הימנית ומעבירה מעל השמאלית. "אני יכולה לשים את רגל ימין על רגל שמאל בלי שתכאב לי". היא ממשיכה לדחוף את רגלה למעלה ולמטה ונעצרת. "את יודעת?" פונה למיכל. "לרגע אני לא מרגישה את הפנטום". הן ממשיכות להשתעשע עם הרגליים תוך כדי קול צחוק מתגלגל. ""אנחנו שתי נשים ושלוש רגלים."

עולם שלם שמחכה

את הלייב לפייסבוק שלה אסתר עושה בחיוך גדול יותר מהלייב הקודם שעשתה בבית החולים "אחרי כל כך הרבה זמן במיטה. אני פתאום עושה צעדים ראשונים בעצם לעולם שלם שמחכה לי". אנשים רבים צופים בשידורים ומחכים לדעת מה שלומה, ואיך היא מתאוששת. "לכן רציתי שיצלמו את זה. כשאני רואה את זה בסרטון, אני קולטת. אני עושה את הצעדים הראשונים לעולם שבו יש לי רגל אחת".