אבראהים עיסא, עיתונאי מצרי, כבש לאחרונה את סדר היום בארץ הנילוס בגלל הצהרה בעייתית במיוחד - בתוכניתו הוא טען כי "אל איסראא' ואל מיעראג'", מסעו הלילי ממכה של הנביא מוחמד למסגד אלאקאצא ועלייתו השמיימה - לא קרה מעולם.
מחיר חופש הביטוי: העיתונאי המצרי אבראהים עיסא ניסה להפריך את אחת מהאמונות הקדושות לאיסלאם - ועורר סערה בתקשורת וברשתות החברתיות. @kaisos1987 מביא את קולו של מי שדווקא החליט לעמוד לצדו#מעבר_לקו #חדשותהלילה pic.twitter.com/fxrrcBXaTf
— כאן חדשות (@kann_news) March 11, 2022
המתקפה על עיסא, עיתונאי מצרי מוכר אך שנוי מחלוקת שידוע בלשונו החדה והפרובוקטיבית - לא איחרה לבוא. מעבר לתגובות הקשות נגדו ברשתות החברתיות ובאולפנים המקבילים, הממסד הדתי במצרים תקף את עיסא ישירות. מוסד אל-אזהר ההלכתי הבהיר מטעם גופיו השונים כי הסיפור של המסע של הנביא מוחמד לירושלים ועלייתו השמיימה התרחש בוודאות ואסור להתכחש אליו. אפילו הייתה התקפה אישית על עיסא, שנטען כי הוא משווק רעיונות ודעות קיצוניות כדי ליצור משברים ולעורר מלחמות אחים.
ואם זה לא מספיק, אז במצרים הוגשו תלונות נגדו לשלטונות והתובע הכללי פתח בחקירה נגדו בגין סעיף שיש בחוק המצרי המכונה "ביזוי הדת". למרות הכל עיסא ממשיך לשדר. למעשה בערוץ שלו נתנו לו גיבוי מהרגע הראשון – הוא אומר את מה שהוא אומר ומי שרוצה שיגיב על דבריו.
אחמד חרקאן, אחד מהאתאיסטים הכי מפורסמים במצרים בשנים האחרונות. סיפר בריאיון לכאן חדשות מה הוא חושב על הסערה סביב המגיש המצרי: "אינני מאמין לא באיסראא' ולא במיעראג' ולא בדברים דומים. אני רואה את הדברים של עיסא כמבטאים פירוש רציונלי. זה אירוע מדומיין כי אנחנו ורבים מהצעירים לא מאמינים באמיתות הסיפורים האלה".
חרקאן, מצרי שנושק לגיל הארבעים שבשנים האחרונות טוען שבעבר היה סלפי, כלומר מוסלמי די קיצוני ואחרי שהתעמק בכתובים של דת האסלאם ראה את האור והבין שהכל מעשי אדם. בשנים האחרונות השתמש בדומה למצרים אחרים ברשתות החברתיות כדי להפיץ את דעותיו השנויות במחלוקות שכופרות באסלאם.
בריאיון הוא מספר שהיה נתון להטרדות מצד מנגנוני הביטחון בשל סרטוניו עד שלבסוף הצליח לברוח מהמדינה באוקטובר 2020 כשהוא חוצה את הגבול ברגל לסודאן ומשם מגיע אחרי כמה חודשים מפרכים לחופי איטליה מתוניסיה: "הייתה נגדי תלונה בגין פגיעה בדת, ורשויות הביטחון אסרו עליי לצאת מהארץ". הוא מוסיף כי לאחרונה במצרים ניתן להבחין במדיניות של סתימת פיות ורדיפה של הצעירים: "אין חופש בכל הקשור לאיסלאם".
