גם ב-2020 לקריקטורות בעיתונות המודפסת והמקוונת יש תפקיד משמעותי בעיצוב דעת הקהל ובהעברת מסרים. בעולם הערבי זה נכון אף שבעתיים. הקריקטורה היא דף המסרים המצוייר של כלי התקשורת שאתה מעיין בו ובניגוד לטקסטים המסובכים והמורכבים - היא מעבירה בתוך שניות את המסר.
אל-חמאדי (מימין) וקריקטורה שיצרה בנושא ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות (ציור: אמנה אל-חמאדי)
מזה עשרות שנים ישראל "מככבת" בקריקטורות בעיתונות הערבית שמכילות לעתים סממנים אנטישמיים, בעיקר בכל הנוגע ליחסה לפלסטינים. אבל לא רק. בשנים האחרונות ישראל נדחקה הצידה, מעט, בשל האביב הערבי והסכסוכים בתוך מדינות ערב שגם השליכו על מושאי האיור של הקריקטוריסטים. כך למשל בעיתונות הפרו-סעודית חל זינוק בקריקטורות נגד איראן ושלוחותיה וכן נגד טורקיה, קטאר והאחים המוסלמים. בצד השני של המתרס, בעיתונות הקטארית למשל, כמעט אין יום בלי קריקטורה שלועגת לנשיא מצרים, א-סיסי.
אבל גם אם ישראל נדחקה הצידה, אף אחד לא מצפה לקריקטורות חיוביות אודותיה. אלא שלאחרונה בצל הסכמי השלום בין ישראל לאמירויות ולבחריין זה קרה. החלוצה של אותן קריקטורות היא יוצרת בשם אמנה אל-חמאדי, קריקטוריסטית בעיתון "אל-איתחאד", שנחשב לאחד הפופולאריים במדינה שהראה את ישראל באופן חיובי למדי, בטח בהשוואה לשנים עברו. בקריקטורה של אמנה (שמופיעה למעלה) ישראל מופיעה לצד בחריין, האמירויות וארצות הברית כמי שמצמיחה את השלום באזור והיא גם תופסת מקום של כבוד לצד יונת השלום הלבנה המפורסמת.
לבנון (ציור: אמנה אל-חמאדי)
השבוע הקריקטוריסטית הצעירה התפנתה לשיחה קצרה איתנו שנותנת הצצה קטנה לחייהם של קריקטוריסטים בעולם הערבי. את דרכה האמנותית החלה אמנה עוד בצעירותה. "התחלתי לצייר קריקטורות עוד בספסל הלימודים ובמהלך לימודיי האקדמאים. הייתי מתארת את האירועים החשובים באוניברסיטה באמצעות קריקטורות מעניינות וחיוביות", סיפרה אל-חמאדי.
"לאחר מכן הצטרפתי לחברת המדיה של אבו דאבי בעיתון 'אל-איתחאד' כקריקטוריסטית כדי לתרגם את האירועים העולמיים, הלאומיים, הפוליטיים והחברתיים לקריקטורות. השתתפתי בתערוכות בינלאומיות בסין, מצרים, תוניסיה, הודו, מרוקו ספרד וזכיתי בפרסים רבים ותעודות הערכה במישור המקומי והבינלאומי. הייתי אפילו שופטת במישור המקומי והבינלאומי בתחרויות של קריקטורות ואיורים של ילדים", היא הוסיפה.
אחת השאלות החשובות כיום היא עד כמה הקריקטורות משפיעות לעומת העבר בעידן שבו המסרים עוברים במהירות ברשתות החברתיות. אמנה סבורה שלקריקטורות יש עדיין תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל בעולם הערבי: "ז'אנר הקריקטורות משפיע מאוד על הרחוב הערבי. השוני קשור לאמצעי שבהם מתפרסמות הקריקטורות ובייחוד ברשתות החברתיות המודרניות שסייעו בהפצת הקריקטורות בצורה עוצמתית ומהירה יותר".
קריקטורה הקוראת להישאר בבתים ולשמור על הנחיות הקורונה (ציור: אמנה אל-חמאדי)
אמנה הוסיפה כי ההתפתחות בטכנולוגיית הכלים לאיור הקריקטורות, גרמה לתפוקה גדולה יותר ומגוונת יותר של קריקטורות במישור הפוליטי, החברתי ומישורים נוספים. "כיוון שהקריקטורות הן אמנות אנרכיסטית ופשוטה בשפה שמדברת לכולם, כל המרכיבים של הקריקטורות מגיעים לכל שכבות הגילאים ולשלל התרבויות. הן לא מצריכות תרגום או ניתוח ולכן משפיעות מאוד", היא הסבירה.
ניסינו לשאול את אמנה על הקריקטורות הקשות שפורסמו בעבר נגד ישראל בתקשורת הערבית, בעלות הניחוח האנטישמי לעתים והאם היא סבורה שזה ישתנה בעקבות ההסכמים. "איחוד האמירויות מאז תקופת השייח' זאיד המייסד, מושתתת על סובלנות, זניחת הגזענות, מתן כבוד לאחר לא משנה מה צבעו ואמונתו. אני סבורה שהסכם השלום יסייע לכך שרוח השלום תשכון בינינו", אמרה אל-חמאדי.
אמנה סבורה כי אפשר לשנות את התדמית הטיפוסית של ישראל באמצעות התמקדות בדברים החיוביים שצריכים, כלשונה, לכפות את עצמם על הקריקטורות. חשוב לומר שבקריקטורות שהיא שלחה יש מן הסתם יישור קו עם האג'נדה של ההנהגה באבו-דאבי. קריקטורה של שעון חול שיוצאת נגד ההתערבות של טורקיה במדינות האזור וקריקטורה על המצב הקשה בלבנון, לצד קריקטורות על המאבק בקורונה וקריאה לשמור על ההנחיות ולהישאר בבית.
בהקשר הזה שאלנו את אמנה האם היא רואה בקריקטורות במה לחופש ביטוי בעולם הערבי ומתיחת ביקורת גם על השלטון. "אמנות הקריקטורות היא כלי כמו כל כלי אחר, שיכולות להיות לו נקודות לחיוב ולשלילה. אני מעדיפה שזה יהיה כלי חיובי", היא השיבה. אל-חמאדי הוסיפה כי "עלינו לכבד את הגבולות של חופש הביטוי הזה. התרבות ממשיכה להתקיים, כל עוד אתה מכבד את האחרים ולכל אדם יש את החירות שלו שיש לה גבול אצל החירות של אחרים". עוד אמרה כי "בנוסף לכך התרבות שלנו משתקפת באמצעות השימוש הטוב שלנו כשאנחנו מבליטים את הדברים החיוביים ואת הביקורת הבונה. עלינו לסייע ליעדים האסטרטגיים של שלל המערכות במדינה שמביאים רווחה ושגשוג".
קריקטורה נגד ההתערבות הטורקית במדינות האזור (ציור: אמנה אל-חמאדי)
אחרי שנכנסנו לשדה רגיש, חזרנו לקריקטורות שקשורות לישראל ושאלנו את אמנה האם היא לא חוששת מתגובות ביקורתיות בעיקר מהצד הפלסטיני, לאור העובדה שהקריקטורות שלה לאחר ההסכם מאירות את ישראל באור חיובי למדי. "איירתי קריקטורות למען השלום ואני נושאת את האמונה שלי. אנחנו באמירויות נהנים מחירות מההערכה שהממשלה שלנו רוחשת לאזרחים באמירויות. היא מדרבנת אותנו להישגים והצטיינות במסגרת הכבוד והמוסר הנעלה", השיבה אל-חמאדי.
היא הוסיפה כי היא גאה באידיאולוגיה ובדרך של ממשלתה ואינה שמה לב למבקרים השליליים. "אני מעריכה את הפלסטינים שמכבדים את הריבונות של ארצי מבחינת מדיניות החוץ שלה", הוסיפה. לסיום היה חשוב לקריקטוריסטית האמירותית לחתום במילים הבאות: "אני רוצה להגיד שהשלום הזה הוא מהלך אמיץ של שתי המדינות והעמים ואני מקווה שהוא יופץ בכל רחבי העולם".
לצד פועלה של אמנה שמציירת למען השלום, סביר להניח שנמשיך לראות גם קריקטורות שליליות בהקשר הישראלי. אחרי הכל גם שם כמו בכל מקום אחר, יש קרב על התודעה בין המנרמלים החדשים בעולם הערבי למחנה שעדיין רואה בישראל "ישות ציונית, כובשת ושטנית".