אחת ההשלכות של הקורונה במדינות ערב זה הגזענות כלפי עובדים זרים – שמהווים את החלק הארי מכלכלת המדינות, אפילו יותר מהאזרחים. הזרים עובדים בענפים מגוונים כמו המסעדנות, שירותים, תיירות ועוד, אבל עכשיו, כשהכל מושבת, הם הפוכים לסוג של נטל. בכוויית, למשל, יש שלושה מיליון עובדים זרים – חלק גדול מהם מצרים. הכווייתים טוענים שהמצרים לא מתנהלים "כמו שצריך". השחקנית הכווייתית חיאת אל-פהד אף קראה לגרש את כל העובדים הזרים: "תעיפו את העובדים. למה המדינות שלהם לא רוצות אותם בחזרה?"
אבל זה לא נגמר רק בעובדים הזרים. השנאה התרחבה אף לפליטים. בלבנון, למשל, הציע המנהיג הנוצרי ואיש התקשורת המזוהה עם האופוזיציה, אחמד סמיר, להטיל סגר על מחנות הפליטים מחשש להדבקה. קריקטורה שעלתה בימים האחרונים לרגל יום השנה למלחמת האזרחים השוותה את הפליטים הפלסטינים לנגיף קורונה. חמאס אף הגיש תלונה למשרד התקשורת בלבנון, אך הפליטים מרגישים שגם במשבר הזה הם השעיר לעזאזל.
