בתחילת השבוע פורסם בחדשות הערב סיפורו של יוסף אל-מוהנא, צעיר כווייתי שהחליט להתגייר, לקרוא לעצמו נפתלי בן-יהודה ולנסות לעלות ארצה. כשהיה בכוויית ניהל נפתלי בסתר אורח חיים יהודי – הנחת תפילין, קריאה תורה וגמרא, הדלקת נרות שבת וחבישת כיפה.
סיפורו של נפתלי עורר שאלות בעולם הערבי - מה גורם לבן אדם בשנות העשרים לחייו, ממדינה מפרצית עשירה, ממשפחה מוסלמית אדוקה ומבוססת, להחליט שהוא נוטש את האסלאם לטובת היהדות?
איש הטלוויזיה אחמד מחמד מקטאר, הציע כי ההסבר הוא אנשי הדת שמובילים את האסלאם: "המצב של יוסף הוא תוצאה של חוסר אמון עקב הטיפשות של חכמי הדת. אם נפסיק לתת לטיפשים שבאנשי הדת לשחק בדת שלנו, נהיה במצב טוב".
מעבר קיצוני בין האסלאם ליהדות הוא נדיר בעולם הערבי, אך בשנים האחרונות ניתן לראות יותר הבעת אי אמון באל, שמלווה לא פעם גם בשינוי היחס לישראל. זוהי תופעה שגוברת בשנים האחרונות ברוב מדינות המפרץ. צעירה שברחה מאיחוד האמירויות סיפרה כי העונש על כפירה באיסלאם במדינתה הוא 15 שנות מאסר.
הסבר נוסף שמציעים פרשנים במדינות ערב לתופעה נעוץ המהפכת האינטרנט. השימוש ברשתות החברתיות חושף את האנשים במדינות ערב לתופעות שאינן עולות בקנה אחד עם האסלאם – מה שיוצר את הפקפוק באמונה.
