אוסקר
בשנת 1988 זכתה שר בפרס אוסקר לשחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "מוכת ירח" (Moonstruck) של הבמאי נורמן ג'ואיסון. זכייה זו הגיעה לאחר מועמדות קודמת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה בשנת 1984, על תפקידה בסרט "סילקווד". לאורך הקריירה שלה, הפכה שר לאחד האמנים הבודדים שעוטרו ב"שלושת הכתרים" של תעשיית הבידור האמריקנית: אוסקר (קולנוע), אמי (טלוויזיה) וגראמי (מוזיקה).
Believe
הסינגל "Believe", שיצא בשנת 1998, היה ללהיט המצליח ביותר בקריירה של שר ונמכר ביותר מ-11 מיליון עותקים ברחבי העולם. השיר קבע תקדים טכנולוגי בתעשיית המוזיקה כשימוש המסחרי הבולט הראשון בתוכנת ה"אוטו-טיון" לעיבוד קולי, טכניקה שזכתה מאז לשם "אפקט שר". עם הגעתו של השיר למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקני, שר הפכה לאמן המבוגר ביותר (בגיל 52) שהגיע להישג זה.
גראמי
למרבה הפלא, פרס הגראמי התחרותי היחיד של שר הוענק לה בשנת 2000 בקטגוריית "הקלטת הדאנס הטובה ביותר" על השיר "Believe". לפני שלושה חודשים, בטקס הפרסים האחרון הוענק לה פרס גראמי למפעל חיים. נוסף להישגיה המוזיקליים, בשנת 2024 היא הוכנסה רשמית להיכל התהילה של הרוקנרול. הכרה זו הגיעה לאחר עשורים של פעילות רציפה והשפעה תרבותית רחבה על עולם הפופ והרוק.
דורות של הצלחה
שר מחזיקה בשיא ייחודי כאמן היחיד בהיסטוריה שהצליח להציב סינגל במקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקני במשך שבעה עשורים רצופים (משנות ה-60 עד שנות ה-20 של המאה ה-21). היא החלה את דרכה במצעדים בשנת 1965 עם "I Got You Babe" והמשיכה להגיע להישגים אלו גם בעשור הנוכחי עם אלבום חג המולד שלה מ-2023. יציבות זו נחשבת לאחת התופעות הנדירות ביותר בתעשיית המוזיקה המודרנית.
הופעות פרידה
בשנת 2002 יצאה שר לסיבוב הופעות שזכה לשם "Living Proof: The Farewell Tour", שתוכנן במקור להיות האחרון שלה. הסיבוב נמשך שלוש שנים, כלל 325 הופעות והכניס יותר מ-250 מיליון דולר, מה שהפך אותו בזמנו לסיבוב ההופעות הרווחי ביותר של אמן סולו בהיסטוריה. למרות הגדרתו כסיבוב פרידה, שר חזרה לבמות מאוחר יותר בסיבובים נוספים ובהופעות קבע בלאס וגאס.
וגאס
שר ביססה את מעמדה כאחת הכוכבות הגדולות של לאס וגאס עם שתי סדרות הופעות קבע משמעותיות. הראשונה התקיימה בשנים 1982-1979 ב"סיזרס פאלאס", והשנייה בין 2011-2008 באותו המקום. הופעות אלו כללו הפקות ענק עם עשרות רקדנים, החלפת תלבושות רבות ופירוטכניקה, והיוו השראה לפורמט המופעים המודרני של כוכבי פופ בעיר.
זהות ארמנית
שר נולדה כצ'רילין סרקיסיאן לאב ממוצא ארמני, ג'ון סרקיסיאן, וזיהויה עם שורשיה ליווה אותה לאורך כל חייה. בשנת 1993 היא ביקרה בארמניה בעיצומו של משבר הומניטרי וסכסוך צבאי, כשהובילה משלחת סיוע שכללה מזון ותרופות. לאורך השנים היא פעלה באופן פומבי להכרה ברצח העם הארמני מצד הממשל האמריקני.
חיים אישיים
חייה הרומנטיים של שר היו סוערים ומרתקים לא פחות מהקריירה שלה. החל מנישואיה לסוני בונו וגרג אולמן, דרך מערכות יחסים מתוקשרות עם איש העסקים דייוויד גפן, המוזיקאים ג'ין סימונס וריצ'י סמבורה, וכוכבי הקולנוע ואל קילמר וטום קרוז. מסוף שנת 2022 שר יוצאת עם המפיק המוזיקלי אלכסנדר "AE" אדוארדס, שצעיר ממנה ב-40 שנה.
טלוויזיה
בין השנים 1974-1971 הנחתה שר יחד עם בעלה דאז, סוני בונו, את תוכנית הבידור "The Sonny & Cher Comedy Hour" ברשת CBS. התוכנית זכתה להצלחה עצומה ברייטינג, קיבלה מועמדויות רבות לפרס אמי ומיצבה את שר כדמות קומית ואייקון אופנה. לאחר גירושיהם, היא המשיכה להנחות תוכנית סולו מצליחה שנשאה את שמה בלבד.
ילדים
לשר שני בנים משני נישואיה: צ'אז בונו - מנישואיה לסוני בונו, ואלייז'ה בלו אולמן - מנישואיה למוזיקאי גרג אולמן. מערכת היחסים בין שר לילדיה סוקרה לאורך השנים בתקשורת, במיוחד בהקשר של מאבקים אישיים ומשפחתיים.
כתיבה
בנובמבר 2024 יצא לאור החלק הראשון של האוטוביוגרפיה הרשמית של שר, ששמה "Cher: The Memoir". בספרה תיעדה שר בפירוט את ילדותה, את הקשיים שחוותה בשל לקויות למידה ואת תחילת דרכה המקצועית. החלק השני של הספר צפוי לצאת לאור בנובמבר שנת 2026, כחלק מחגיגות ה-80 להולדתה.
להט"ב
שר נחשבת לאחד האייקונים התרבותיים המשמעותיים ביותר של הקהילה הגאה מזה חמישה עשורים. בשנת 1998 היא קיבלה את פרס ה-Vanguard מטעם ארגון GLAAD (הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה) על פועלה לקידום שוויון זכויות. מחויבותה לקהילה באה לידי ביטוי הן בשיתופי פעולה אמנותיים והן בתמיכה פוליטית וכלכלית בארגוני סיוע.
מאקי
המעצב בוב מאקי אחראי על המראה הוויזואלי האייקוני של שר מאז תחילת שנות ה-70. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד כמה מהתלבושות המפורסמות ביותר בתולדות השטיח האדום, ביניהן שמלת ה"מוהוק" בטקס האוסקר של 1986 ושמלת הזכייה בפרס זה ב-1988. מאקי עיצב גם את מרבית התלבושות לסיבובי ההופעות שלה, שמאופיינות בשימוש רב בנוצות, חרוזים ובדים שקופים.
ניתוחים פלסטיים
שר היא אחת הידועניות הראשונות בהוליווד שדיברו בפתיחות על הליכים קוסמטיים ופרוצדורות כירורגיה פלסטית שביצעה. בראיונות שונים לאורך שנות ה-80 וה-90, היא הצהירה כי היא רואה בניתוחים אסתטיים זכות אישית לשיפור המראה והביטחון העצמי. פתיחותה בנושא זה הפכה לנקודת התייחסות קבועה בדיונים על תרבות היופי והזדקנות תחת עין הציבור.
סוני בונו
סוני בונו היה בעלה הראשון של שר, שותפה לצמד "סוני ושר" והמפיק המוזיקלי שהזניק את הקריירה שלה. יחד הם הוציאו להיטי ענק כמו "I Got You Babe" ו-"The Beat Goes On" והפכו לאחד הזוגות המפורסמים בתעשיית הבידור בשנות ה-60 וה-70. לאחר מותו בתאונת סקי בשנת 1998, נשאה שר בהלווייתו הספד נוגע ללב שבו הגדירה אותו כ"אדם הבלתי נשכח ביותר" שפגשה חייה.
עצמאות כלכלית ואמנותית
לאחר הפרידה מסוני בונו באמצע שנות ה-70, עמדה שר בפני משבר כלכלי ומקצועי עקב חוזים כובלים. היא נאבקה משפטית כדי לזכות בשליטה על שמה ועל הקריירה שלה, והצליחה לבנות את עצמה מחדש כאמן סולו. תהליך זה הפך אותה לאחת הנשים הראשונות בתעשיית הבידור שניהלו אימפריה עסקית עצמאית שכוללת מוזיקה, קולנוע ומוצרי צריכה. נכון להיום, הונה מוערך ב-360 מיליון דולר.
פילנתרופיה
בשנים האחרונות התמקדה שר בפעילות למען זכויות בעלי חיים, ובמיוחד בהצלת פילים בשבי. היא הקימה את ארגון "Free the Wild" והייתה דמות מרכזית במאבק לשחרורו של הפיל קאוואן מגן חיות בפקיסטן בשנת 2020. הפיל הועבר לשמורה בקמבודיה לאחר מאמץ לוגיסטי ופוליטי ששר ליוותה באופן אישי. סרט דוקומנטרי שתיעד את שחרורו והעברתו של קאוואן עלה ב-2021 בשירות הסטרימינג פרמאונט פלוס.
צ'אז בונו
בנה הבכור של שר, שנולד בשנת 1969 כצ'סטיטי בונו, עבר תהליך לשינוי מין בשנים 2010-2008. שר שיתפה את הציבור בתהליך הקבלה המורכב שעברה כהורה, והפכה לתומכת גלויה בזכויות טרנסג'נדרים. פתיחותה בנושא תרמה רבות לדיון הציבורי בארצות הברית על זהות מגדרית ומשפחה.
קאמבק
הקריירה של שר מאופיינת בסדרה של "קאמבקים" מוצלחים לאחר תקופות של דעיכה בקריירה. בשנת 1979 חזרה עם להיט הדיסקו "Take Me Home", בסוף שנות ה-80 עם אלבומי רוק מצליחים, ובשנת 1998 עם "Believe". יכולתה להשתלב מחדש בזרם המרכזי של המוזיקה לאורך עשורים זיכתה אותה בתואר "מלכת הקאמבקים" בפי מבקרי המוזיקה.
רוקנרול
בסוף שנות ה-80 חתמה שר בחברת התקליטים "גפן" ועברה לסאונד חד, בועט ומחוספס. האלבומים "Cher" מ-1987 ו-"Heart of Stone" מ-1989 הניבו להיטי ענק כמו "If I Could Turn Back Time" ו-"I Found Someone". הקליפ של "If I Could Turn Back Time" שצולם על נושאת מטוסים, עורר מחלוקת עקב לבושה הנועז ונאסר לשידור בשעות היום ב-MTV.
שחקנית
מעבר לזכייה באוסקר, שר זכתה לשבחי הביקורת על תפקידים דרמטיים מגוונים. היא כיכבה בסרטים כמו "מסכה" עליו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן, "המכשפות מאיסטוויק" לצד ג'ק ניקולסון ו"בתולות הים" עם וינונה ריידר וכריסטינה ריצ'י. בשנת 2018 חזרה למסך הגדול בסרט "מאמה מיה! Here We Go Again", בו ביצעה גרסאות כיסוי לשירי להקת "אבבא".
תיאטרון
בשנת 2018 עלה בברודוויי המחזמר הביוגרפי "The Cher Show", שנכתב בהשראת חייה ודרכה המקצועית של שר דרך שלוש דמויות שונות שמייצגות תקופות בחייה: "בייב" (הצעירה), "ליידי" (כוכבת הטלוויזיה) ו"סטאר" (האייקון הנוכחי). המופע זכה בשני פרסי "טוני", כולל פרס עיצוב התלבושות עבור שותפה ארוך השנים בוב מאקי ופרס השחקנית הטובה ביותר עבור סטפני ג'יי בלוק. שר עצמה הייתה מעורבת בתהליך הפיתוח של המחזמר ואף הופיעה בערב הבכורה החגיגי.
