אוסקר
הנקס הוא אחד משני השחקנים היחידים בהיסטוריה (לצד ספנסר טרייסי) שזכו בפרס האוסקר לשחקן הראשי הטוב ביותר שנתיים ברציפות. ב-1993 הוא קטף את הפסלון על "פילדלפיה" ושנה לאחר מכן על "פורסט גאמפ", הישג שהכניס אותו להיכל התהילה של הקולנוע העולמי כבר בשנות ה-30 לחייו. מלבד לשתי הזכיות, הוא היה מועמד לפרס ארבע פעמים נוספות על תפקידיו ב"ביג", "להציל את טוראי ריאן", "להתחיל מחדש" ו"יום יפה בשכונה".
ביג
סרטה של הבימאית פני מרשל שיצא ב-1988 היה נקודת המפנה המקצועית המשמעותית ביותר של הנקס. בסרט, הוא גילם ילד בן 12 שמתעורר בגוף של גבר מבוגר, תפקיד שהציג לראווה את היכולת הייחודית שלו לשלב תום ילדותי עם מורכבות רגשית. סצנת הריקוד על פסנתר הרצפה הענק בחנות הצעצועים הפכה לאייקונית, וזיכתה אותו במועמדות הראשונה שלו לאוסקר ובמעמד של כוכב-על.
גרין מייל
בשנת 1999 כיכב הנקס באחת הדרמות המצליחות והמרגשות ביותר של העשור, עיבוד קולנועי לספרו של סטיבן קינג בבימויו של פרנק דרבונט. הוא גילם את פול אדג'קומב, סוהר ותיק באגף הנידונים למוות, שחייו משתנים כשהוא פוגש באסיר גדל-גוף וטוב-לב בעל כוחות ריפוי על-טבעיים (בגילומו של מייקל קלארק דאנקן). הסרט שהיה לשובר קופות, קיבל ארבע מועמדויות לפרס האוסקר, והבליט פעם נוספת את המומחיות של הנקס בגילום דמויות שמהוות מצפן מוסרי בסביבות מורכבות.
דן בראון
הנקס גילם את דמותו של רוברט לנגדון, המומחה לסמלים מאוניברסיטת הרווארד, בעיבודים הקולנועיים לרבי-המכר של בראון. הטרילוגיה, שכללה את "צופן דה וינצ'י", "מלאכים ושדים" ו"התופת", זכתה להצלחה מסחרית אדירה עם הכנסה יותר מ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם. למרות ביקורות מעורבות, הנקס הצליח להעניק לדמות המלומדת את המגע האנושי והנגיש שמזוהה אותו.
הון
הנקס הוא אחד השחקנים הרווחיים והמוערכים ביותר בהוליווד, עם הון מוערך של כ-400 מיליון דולר. הנקס מדורג במקום החמישי ברשימת כוכבי הקולנוע הרווחיים ביותר - סרטיו הכניסו במצטבר יותר מ-4.9 מיליארד דולר בקופות באמריקה וקרוב ל-10 מיליארד דולר ברחבי העולם. חלק ניכר מהונו הגיע גם מחברת ההפקה שלו "Playtone", שמפיקה סדרות וסרטים עתירי תקציב, ומהכנסות מתמשכות מזכיונות מצליחים כמו "צעצוע של סיפור".
וולט דיסני
בשנת 2013 עשה הנקס היסטוריה כשהיה השחקן הראשון שגילם את דמותו של וולט דיסני בסרט עלילתי מרכזי - "להציל את מיסטר בנקס". הסרט עסק במאמציו של דיסני לשכנע את הסופרת פ.ל. טרוורס (אמה תומפסון) להעניק לו את הזכויות לעיבוד "מרי פופינס" למסך הגדול. הופעתו זכתה לשבחים על הדיוק בפרטים הקטנים - מהמבטא ועד לאופן שבו החזיק את הסיגריה - והוסיפה עוד דמות אמריקנית אייקונית לרזומה המפואר של הנקס.
זוגיות
מאז 1988 הנקס נשוי לאשתו השנייה, השחקנית, הזמרת והמפיקה ריטה ווילסון, סיפור אהבה נדיר ביציבותו בנוף ההוליוודי. השניים נפגשו על סט צילומי הסרט "המתנדבים", ומאז הפכו לשותפים לא רק בחיים אלא גם ביצירה, כשהקימו יחד את חברת ההפקה "Playtone". הם צלחו יחד אתגרים אישיים, בהם מאבקה של ווילסון במחלת הסרטן.
חלל
הנקס הוא חובב אסטרונומיה וחלל מושבע מאז ילדותו, תשוקה שבאה לידי ביטוי גם בקריירה שלו. הוא גילם את האסטרונאוט ג'ים לוול בסרט "אפולו 13", הפיק את המיני-סדרה עטורת הפרסים "מכדור הארץ לירח" של HBO ואפילו זכה לכבוד יוצא דופן כשאסטרואיד (12818 Tomhanks) נקרא על שמו.
טלוויזיה
למרות שהוא מזוהה עם המסך הגדול, הקריירה של הנקס החלה בקומדיית המצבים Bosom Buddies בתחילת שנות ה-80, שם הופיע בדראג והציג תזמון קומי מושלם. לאורך השנים הוא חזר לטלוויזיה כמפיק של סדרות היסטוריות יוקרתיות ב-HBO, בהן "אחים לנשק" ו"ג'ון אדמס". תרומתו למסך הקטן זיכתה אותו בשבעה פרסי אמי והוכיחה את יכולתו להוביל פרויקטים רחבי יריעה גם מאחורי הקלעים.
ילדות
הנקס נולד בקליפורניה למשפחה שנעה ונדה בעקבות גירושי הוריו כשהיה בן חמש בלבד. הוא גדל עם אביו, טבח נודד, ועבר יותר מ-10 בתים שונים לפני שהגיע לגיל 10, חוויה שתיאר כ"בדידות גדולה אך מעצבת". הנקס העיד בעבר כי המעברים הרבים והצורך להשתלב בסביבות חדשות הם שפיתחו אצלו את יכולת ההתבוננות והסתגלנות שנדרשות לשחקן.
כתיבה
בשנים האחרונות ביסס הנקס את מעמדו גם כסופר מוערך ובעל סגנון ייחודי. ב-2017 פרסם את קובץ הסיפורים הקצרים "טיפוס נדיר" (Uncommon Type), שכל סיפור בו סובב סביב מכונת כתיבה אחרת מאוספו הפרטי. ב-2023 הוא הוציא לאור את הרומן הראשון שלו, "The Making of Another Major Motion Picture Masterpiece", שמציע מבט משעשע ומעמיק אל מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע.
לארי קראון
הסרט שיצא בשנת 2011, הוא דוגמה לעבודתו של הנקס כיוצר רב-תחומי: הוא כתב, ביים וכיכב בו לצד ג'וליה רוברטס. "לארי קראון" עוסק באדם בגיל העמידה שמאבד את עבודתו ומחליט לחזור ללמוד בקולג' קהילתי, נושא שמשקף את חיבתו של הנקס לסיפורים אופטימיים על "אנשים רגילים" שמתמודדים עם אתגרי החיים.
מג ראיין
הקשר הקולנועי בין הנקס למג ראיין נחשב לאחד האהובים והמצליחים בהוליווד, כזה שהגדיר מחדש את ז'אנר הקומדיה הרומנטית בשנות ה-90. השניים כיכבו יחד בשלושה סרטים: "ג'ו נגד הוולקנו" (1990), "נדודי שינה בסיאטל" (1993) ו"יש לך הודעה" (1998), כששני האחרונים בבימויה של נורה אפרון הפכו לסרטי קאלט. הקשר המקצועי והחברי נמשך גם כשהנקס הופיע בתפקיד אורח בסרט הביכורים של ראיין כבמאית, "איתקה" (2015), מחווה שהוכיחה שהקסם של "הזוג של אמריקה" לא פג גם אחרי עשורים.
נחמדות
התכונה הכי מזוהה עם הנקס היא היותו "האיש הכי נחמד בהוליווד". בניגוד לדימוי הכוכב המרוחק, הנקס ידוע כמי שעוצר לסלפי עם מעריצים ברחוב, שולח מכונות כתיבה במתנה ואף מתפרץ בחינניות לצילומי חתונה בפארקים. הדימוי הזה אינו רק יחסי ציבור, במשך שנים שחקנים ששיתפו פעולה עם הנקס העידו על מקצוענות ועל יחס מכבד לכל עובד על הסט, מהניצב ועד הבמאי.
סטיבן ספילברג
הקשר בין הנקס לבמאי סטיבן ספילברג הוא אחד משיתופי הפעולה הפוריים והמשמעותיים בתולדות הקולנוע. הנקס כיכב בחמישה סרטים שביים ספילברג - "להציל את טוראי ראיין", "תפוס אותי אם תוכל", "טרמינל", "גשר המרגלים" ו"העיתון". בנוסף הפיקו יחד שלוש מיני-סדרות היסטוריות על מלחמת העולם השנייה - "אחים לנשק", "הפסיפיק" ו"אדוני האוויר". לצד זה, השניים הם חברים קרובים, ושיתוף הפעולה ביניהם מבטיח איכות קולנועית ודיון בנושאים ערכיים ואמריקניים.
עבודת צדקה
הנקס תומך באופן פעיל ביותר מ-30 ארגוני צדקה, תוך התמקדות בולטת בתמיכה בחיילים משוחררים, מחקר רפואי (איידס וסרטן) ואמנות. מיזם מרכזי שלו הוא מותג הקפה "HANKS For Our Troops", שתורם 100% מרווחיו לארגונים שמסייעים לחיילים משוחררים ולמשפחותיהם.
פילדלפיה ופורסט גאמפ
בשנת 1993, הנקס לקח הימור מקצועי כשגילם את גיבור הסרט "פילדלפיה" אנדרו בקט, עורך דין הומוסקסואל חולה באיידס שתובע את מעסיקיו על אפליה. עבור התפקיד הוא השיל כ-15 ק"ג ממשקלו והביא למסך הופעה שוברת לב ששינתה את השיח הציבורי סביב המגפה בארצות הברית. הנאום שנשא בטקס האוסקר, בו הודה למורה שלו ולחבר ללימודים שהיו גאים בזהותם, נחשב אחד הרגעים המרגשים והחשובים בתולדות הטקס.
בשנה שלאחר מכן, גילם הנקס את הדמות שמאז הפכה למזוהה איתו לעד - פורסט גאמפ, צעיר מאלבמה בעל IQ נמוך ולב הענק. הסרט, שגרף שישה פרסי אוסקר, הפך לתופעה תרבותית עולמית וסיפק לעולם ציטוטים שנשארים רלוונטיים גם ב-2026, בראשם: "החיים הם כמו קופסת שוקולד, אתה לעולם לא יודע מה תקבל". הנקס התעקש על הניב הייחודי של פורסט, מה שהפך את הדמות לאחת הזכורות והאהובות בכל הזמנים.
צעצוע של סיפור
סדרת הסרטים שהגדירה מחדש את האנימציה הממוחשבת היא אחת התחנות המפוארות בקריירה של הנקס, שתרם את קולו לשריף וודי. מאז הסרט הראשון ב-1995 ועד "צעצוע של סיפור 5" שיצא לאקרנים בקיץ הנוכחי, הנקס יצק לתוך הדמות חמימות ואנושיות שהפכו אותה לאייקון תרבותי. הדינמיקה שלו עם טים אלן (באז שנות-אור) והיכולת שלו לרגש בקולו בלבד, הפכו את זיכיון הסרטים הזה לאחד הרווחיים והאהובים ביותר בקולנוע.
קפטן פיליפס
בשנת 2013 הגיש הנקס את אחת מהופעותיו החזקות והפיזיות ביותר בקריירה, כשגילם את ריצ'רד פיליפס, קברניט ספינה שנחטפה בידי פיראטים סומלים. הסרט, שביים פול גרינגראס ומבוסס על סיפור אמיתי, הציג את הנקס ברגעיו המותחים ביותר. סצנת הסיום - בה הוא עובר בדיקה רפואית כשהוא בהלם מוחלט - נחשבת למופת של משחק שזיכה אותו בשבחים מקיר לקיר.
רוברט זמקיס
הבמאי שעבד עם הנקס ב"פורסט גאמפ" הפך לאחד השותפים המרכזיים בקריירה שלו, במיוחד בפרויקטים שמשלבים טכנולוגיה חלוצית. השניים שיתפו פעולה ב"להתחיל מחדש", שם הנקס הפגין יכולת משחק מדהימה "לצד" כדור עף בשם ווילסון, ובסרטים כמו "רכבת לקוטב" ו"פינוקיו". ב-2024 הם התאחדו שוב עם השחקנית רובין רייט בסרט "כאן ולתמיד", בו נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית שהצעירה את הנקס ורייט על המסך.
שנות ה-80
זהו העשור שבו הנקס עשה את המעבר מ"ילד פלא" של קומדיות לכוכב קולנוע רב-גוני. סרטים כמו "ספלאש", בו גילם בחור שמתאהב בבת הים דריל האנה, ו"מסיבת רווקים" הפכו אותו לחביב הקהל. למרות שחווה גם כישלונות קופתיים (כמו "האיש עם הנעל האדומה" או "אהבה גנובה"), השנים הללו עיצבו את היכולת של הנקס להחזיק סרט על כתפיו ולבנות את הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל.
תארים והוקרה
מלבד שני פסלוני האוסקר שלו, מדף הפרסים של הנקס משקף קריירה יוצאת דופן שזכתה להכרה מצד הממסד האמנותי והממלכתי. בשנת 2002, בגיל 46, היה לשחקן הצעיר בהיסטוריה שזכה בפרס מפעל החיים היוקרתי של מכון הסרטים האמריקני (AFI). ב-2016 העניק לו הנשיא דאז ברק אובמה את "מדליית החירות הנשיאותית", העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית, ובשנה זו עוטר גם באות אביר לגיון הכבוד הצרפתי. בנוסף, זכה הנקס לפני שש שנים בפרס גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל.
