אמש (חמישי) עלתה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר ההצגה "ציפורים כולם". היצירה, שעלתה לראשונה לפני תשע שנים בתיאטרון הלאומי של צרפת וזכתה בפרס הגראנד פרי היוקרתי, מגיעה לישראל ל-50 הופעות בלבד, כשהיא רלוונטית מתמיד למציאות המקומית.
בריאיון בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב', סיפרה כוכבת ההצגה לאורה ריבלין על המורכבות של המחזה, שמתחיל בסיפור אהבה תמים בין סטודנט יהודי לגנטיקה לצעירה ממוצא ערבי. "הוא רוצה לבשר להוריו שחיים בגרמניה שהוא מצא את אהבת חייו", סיפרה ריבלין. "הם מגיעים לסדר, הם שומעים את שמה, ויש פיצוץ גדול".
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב'
העלילה מקבלת תפנית דרמטית כשאיתן משתמש בכלים המדעיים שלו כדי לחשוף סוד משפחתי שמערער את זהותו. "בגלל שהוא גנטיקאי, הוא לוקח כפות ומזלגות של הוריו ומגלה שהוא אמנם הבן של אביו, אבל שאביו הוא לא הבן של אבא שלו", תיארה ריבלין את הגילוי המטלטל. ריבלין מגלמת את דמות הסבתא, ששומרת סוד אפל. הדמויות נפגשות שוב על רקע אירוע שמאחד את המשפחה הטעונה ומאלץ אותה להתמודד עם עברה.
המחזה, שכתב ווג'די מועוואד, התפרסם בזכות הקאסט הבין-לאומי שלו. ריבלין, שהשתתפה בהפקה המקורית בפריז, נזכרה בחוויה הייחודית של עבודה עם שחקנים ממדינות עוינות: "ווג'די מאוד רצה שהגרמנים ישחקו גרמנים, שערבי ישחק ערבי ושישראלים ישחקו ישראלים. שיחק שם פליט סורי ששני אחים שלו היו בכלא. ממש הרגשנו שתהליך השלום קורה בחזרות שלנו. ישבנו כולנו עם המתרגמים לכל השפות ופשוט דיברנו ודיברנו".
העלאת מחזה שעוסק בסיפור אהבה בין יהודי לערבייה בזמן מתקפת טרור בישראל, שעולה קרוב לשלוש שנים מאז טבח 7 באוקטובר, מעלה שאלות לגבי רגישות הקהל. "האמת היא שהיום אתה חושש. אתה חושש מה תגיד, זה נהיה בלאגן", שיתפה ריבלין. "לפעמים בפייסבוק מקללים אותי, אז אני מזכירה שאבות אבותיי בנו את ירושלים החדשה. יש לי זכויות פה בדיוק כמו לכל אחד אחר, וזכותי להרגיש מה שאני מרגישה".
למרות המציאות המתוחה, ריבלין מאמינה בכוחו של התיאטרון לרפא: "אני מרגישה שהמחזה הוא לא פרובוקטיבי, הוא אנושי. הוא מדבר על כאב שכולנו בו, ערבים ויהודים. כולנו בעצם רוצים לחיות על האדמה הזאת ולגדל את הילדים שלנו ולראות איזשהו אופק. מחזה שמדבר על זה פותח איזשהו שיח, פותח איזושהי תקווה". כשנשאלה על תחושותיה בימים אלו, סיכמה ריבלין בגילוי לב: "אין בי שום שנאה. יש בי כעס, אבל לא שנאה".
ההצגה "ציפורים כולם" זכתה לשבחי המבקרים בעולם ותוארה על ידי ה"לה מונד" כ"עוצרת נשימה". הגרסה הישראלית בבימוי יאיר שרמן ובתרגום של אלי ביז'אווי, תעלה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר ל-50 הצגות בלבד.
