דובי זלצר חוגג 92: "מודה כל יום על זה שעדיין זוכרים אותי לטובה"

"מודה כל יום על זה שעדיין זוכרים אותי לטובה"
עם מאות שירים עליהם הוא חתום, דובי זלצר לא נח וכבר חושב על היצירה הבאה • עם איזה יוצר הוא הכי אהב לעבוד? למי הוא הכי מתגעגע ובאיזו יצירה שלו הוא הכי מתגאה? | האזינו לריאיון
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
נורית הירש, דובי זלצר, 17.02.16
צילום: צילום: תומר נויברג, פלאש 90

היום, 26 בינואר, חגג המלחין, המעבד וחתן פרס ישראל לזמר העברי דובי זלצר את יום הולדתו ה-92. "אני מודה כל יום על זה שאני כאן, שעשיתי מה שעשיתי ושעדיין זוכרים אותי לטובה", אמר זלצר הלילה (חמישי) בריאיון ליואב קרקובסקי בכאן רשת ב.

האזינו לריאיון המלא עם דובי זלצר בכאן רשת ב

אלא שבאופן רשמי, כלומר ממוסמך, זלצר צעיר בשנה מגילו האמיתי. "כשהגעתי לארץ ב-1948, הייתי נער והגענו מקפריסין ועשו כל מיני רישומים ולא בדקתי אילו רישומים עשו, ועשו אותי שנה יותר צעיר", סיפר בריאיון. "אני לא עשיתי שום דבר כדי לתקן את זה וכך אני ממשיך. אם זה מפריע? זה מפריע לי עכשיו, מפני שעכשיו שואלים אותי את כל השאלות האלה. כל החיים לא שאלו אותי ולאף אחד לא היה אכפת אם אני שנה יותר צעיר, או שנה יותר מבוגר".

מחר יצויין יום השואה הבין-לאומי, וגם זלצר עצמו חווה על בשרו את המלחמה על אדמת רומניה. "אני אמנם היה לי מזל שלא עברתי במחנה ריכוז או במחנה של הנאצים. איכשהו עברנו את המלחמה לא כמו שסבלו האחרים. אבל הסבל היה לא קטן והתגברנו עליו. הצלחנו להגיע לארץ ולהפוך לישראלים, אני ואחי ואחרינו גם הוריי".

"הדברים האלה קיימים ומאוד כואבים כשחושבים עליהם", אמר זלצר. "איבדתי סבא אחד בפוגרום ביאש ושלושה דודים. אבל אני והמשפלה שלי איכשהו ניצלנו. אבל אני לא אוהב להיזכר בדברים האלה, אני חתכתי עם העבר וניסיתי להסתכל קדימה, לראות את המחר וההווה".

זלצר, מ"הוגי" פס הקול של המוזיקה הישראלית, הלחין כ-20 מחזות זמר בהם "קזבלן" ו"עוץ לי גוץ לי", כתב שירים לסרטים רבים כמו "אני ירושלמי", "מבצע יונתן" ו"אני אוהב אותך רוזה", והלחין שירים רבים ללהקות הצבאיות. הוא חתום על להיטים רבים כמו "הנני כאן", "בלב אחד", "דבר אלי בפרחים", "אני עושה לי מנגינות", "השר משה מונטיפיורי", "לחיי העם הזה", "כל הכבוד" ו"לא נפסיק לשיר".

מלבד פרס ישראל שהוענק לו בשנת 2005, זכה זלצר על פועלו בתחום הזמר העברי בשורה ארוכה של פרסים, בהם אות גיבור התרבות מטעם תיאטרון הבימה, פרס התיאטרון הישראלי, פרס שר התרבות, פרס מגן הכנסת ופרסי אקו"ם ואופיר למפעל חיים. "באיזה שהוא מקום גם על זה אני מודה, כשמישהו יוצר דברים שנשארים, שמכירים בהם ומוקירים את הדברים ונותנים להם את הערך שלהם - אז זה סיפוק גדול מאד וזה גם כבוד גדול מאוד ואני מודה לכל אלה שאיתם עבדתי", אמר.

ומי היוצר שזלצר הכי מתגעגע לעבוד איתו? "תראה, היוצר שהכי אהבתי והכי עבדתי איתו זה היה ידידי המשורר הדגול חיים חפר. אבל הוא ואני וידידי שיזכה לימים ארוכים זה יהורם גאון. יצרנו משולש שיצר המון דברים יחד, משום שלא רק היוצרים עוזרים ליצירה אלא גם המבצעים הם שעוזרים לה. אני מרגיש שאני שר מגרונו של יהורם", אמר זלצר. "הוא שר אותם כאילו שאני הייתי שר אותם".

גם בגיל 92 זלצר לא נח ומתכנן כבר את היצירה הבאה. "אני עכשיו חושב על כתיבה מאשר כותב, אבל מי יודע. יכול להיות שבאחד הימים אני אצא עם איזו יצירה, אולי לא בתחום השירה העממית או הפולקלורית, מפני שיש דור צעיר שעושה את זה יותר טוב ממני. אני חושב על יצירה שמבוססת על קהלת. אם אני אזכה לחיות ואוכל לכתוב את זה - אני אעשה את זה".

ועדיין, קשה שלא לתהות - באיזו מיצירותיו זלצר הכי מתגאה? "היצירה הסימפונית הכי גדולה והכי חשובה שכתבתי ושאני הכי גאה בה זה רקוויאם לזכרו של יצחק רבין. אני עד היום מתרגש כשאני חושב עליו ועל מי שהפסדנו. היא בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה, על ידי התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת האקדמיה למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא".

אז מה מאחלים לילד בן 92? "נקווה לימים יותר טובים לכל העולם ונקווה לשלום ושבאמת נתגבר על כל הבעיות של הבריאות, של המלחמות והבעיות שמטרידות את העולם".

הפופולריים