המשורר והמתרגם, חתן פרס ישראל לספרות ושירה, מאיר ויזלטיר, הלך לעולמו הערב (חמישי) והוא בן 82 במותו. טרם נמסרו פרטים על מועד הלווייתו.
ויזלטיר, מגדולי המשוררים בשירה העברית המודרנית, כתב שירה פוליטית, שירי מחאה וגם שירי אהבה. כמה משיריו הולחנו והתפרסמו כפזמונים, בהם "יש לי סימפטיה", ללחן של שלמה גרוניך ו"שובי לפרדס" ללחן של יהודית רביץ.
ויזלטיר נולד במוסקווה בשנת 1941. אביו נהרג כחייל בצבא האדום בלנינגרד ואמו נאסרה ב-1945 על ידי השלטונות הקומוניסטים. ב-1949 עלה ארצה עם אחותו הבכורה ובעלה, יחד התגוררו בנתניה. בשנת 1955, כשהיה בן 15, עבר לתל אביב. שנה לאחר מכן, הותר לאימו לעלות לישראל.
בראשית שנות ה-60 נישא לפסיכולוגית ורדה רזיאל, יחד הביאו לעולם בת יחידה, נטליה. אשתו השנייה הייתה עורכת הסרטים אתי ויזלטיר, להם בת משותפת ששמה מרתה. בהמשך ניהל מערכת יחסים ארוכה עם ימפה בולסלבסקי, שהלכה לעולמה בשנת 2015.
ויזלטיר, פרופסור אמריטוס לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, תרגם מחזות רבים בהם "מקבת", "ריצ'רד השלישי" ו"יוליוס קיסר". בנוסף, תרגם רומנים רבים מאת צ'רלס דיקנס, וירג'יניה וולף וד. מ. תומאס. בשנת 1994 הוענק לו פרס ביאליק לספרות יפה, יחד עם המחזאי חנוך לוין. בשנת 2000 הוענק לו פרס ישראל לספרות ושירה.
האזינו לריאיון המלא עם מאיר ויזלטיר בהסכת "אחת+5"
"החברה שלנו נעשתה חברה שבה כל אחד מחפש במי לנעוץ סכין, את מי לשחוט, את מי לתלות בכיכר העיר", אמר ויזלטיר בריאיון לענת שרון בלייס, בהסכת "אחת+5" של תאגיד השידור הישראלי, אותו קיים לפני כשנתיים סמוך ליום הולדתו ה-80. "יש בכלל רעיון חדש, שמי שמגיע לו גינוי על משהו שעשה בחייו, יש לשרוף את הספר שלו או לזרוק אותו ליד הפחים. אנחנו נתקשה להפסיק את הטירוף כי אנחנו בתקופה די מטורפת".
