הגיטריסט הבריטי האגדי ג'ף בק, שמתח את גבולות הבלוז, הג'אז והרוקנ'רול, מת אמש (רביעי) בגיל 78 מדלקת קרום המוח. בק התפרסם לראשונה כחבר בלהקת ה-Yardbirds ולאחר מכן פתח בקריירת סולו עשירה ששילבה רוק, ג'אז, בלוז, פאנק ואפילו אופרה. הוא הניח את אשתו סנדרה.
ג'ף בק נולד ב-1944 תחת השם ג'פרי ארנולד בסארי, אנגליה. הוא למד במכללה לאמנות בווימבלדון, אביו היה רואה חשבון, ואמו עבדה במפעל שוקולד. כילד, הוא בנה את "הגיטרה" הראשונה שלו באמצעות קופסת סיגרים, מסגרת תמונה לצוואר וחוט ממטוס צעצוע.
הגיטריסט האגדי ליווה שורה ארוכה של אמנים כמו לוצ'יאנו פברוטי, מייסי גריי, כריסי היינד, ג'וס סטון, אימלדה מיי, סינדי לאופר, ווינונה ג'אד, באדי גאי וג'וני דפ. "אני אוהב אלמנט של כאוס במוזיקה. ההרגשה הזו היא הדבר הכי טוב אי פעם, כל עוד אין לך יותר מדי ממנה. זה חייב להיות באיזון", אמר בק ל-Guitar World ב-2014. "המטרה הסופית שלי היא לשמח אנשים עם כאוס ויופי בו זמנית", הוסיף.
ב-1965 בק החליף את קלפטון ב-Yardbirds, אך רק שנה לאחר מכן פינה את מקומו לפייג'. בשנה זו יצרה הלהקה את הסינגלים הבלתי נשכחים "Heart Full of Soul", "I'm a Man" ו-"Shapes of Things".
הסינגל הלהיט הראשון של בק לאחר שיצא לקריירת סולו היה "Beck's Bolero" האינסטרומנטלי משנת 1967, בו ניגנו חברי לד זפלין לעתיד - ג'ימי פייג' וג'ון פול ג'ונס. קבוצת ג'ף בק, אליה הצטרף גם סטיוארט, הוזמנה מאוחר יותר לנגן בפסטיבל המוזיקה וודסטוק ב-1969, אך הופעתה בוטלה. בנוסף, בק היה מיודד עם הנדריקס והם הופיעו יחד.
