גיל מעיין, מנהל האקדמיה למצויינות של מכון וינגייט, הלך לעולמו בגיל 50 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מעיין היה ספורטאי ואיש חינוך, ובעברו שיחק ואימן בנבחרות הנוער של ישראל בכדורעף. מעיין הותיר אחריו אב, אח ואחות, שלוש בנות ובת זוג. הלווייתו תתקיים מחר, יום שני, בשעה 14:00 בבית העלמין באבן יהודה.
לפני יותר מחודשיים שודרה בכאן 11 תוכניתו של חנוך דאום "טאבו". התוכנית המרגשת חשפה את ההתמודדות של כמה ממשתתפיה, ביניהם גיל מעיין, עם מחלה סופנית.
"אני חושב הרבה על הבנות שלי", סיפר גיל בתוכנית. "לא מפחיד אותי, עצוב לי. עליהן. אני בטוח שהבנות שלי יסתדרו, אני בטוח שהבסיס שלהן הוא חזק. אבל כן יש מצבים שבהם אתה יודע, אתה נכנס לפעמים לרגע – מה יהיה? מה יקרה? אני מנסה לדמיין אותן גדלות. אני לא חשוב לטווחים ארוכים. אני חושב ליום הולדת הבא. אני לא אבוא ואגיד לך אני רוצה להיות סבא, זה ממש כזאת פנזטזיה".
"כשאובחנתי, הבת שלי הקטנה הייתה בת 17", סיפר גיל, אחד הדברים הכי משמעותיים שהיו לי אז והתפללתי זה לראות אותה מתגייסת. היא התגייסה והייתי הכי נרגש בעולם. לראות אותה על מדים זה היה הגשמה של חלום. הבת שלי הקטנה עולה לתיכון, אז זה גם סוג של סיום. המצב שלי יכול להידרדר מאוד מהר".
"לפני שבועיים", הספיד אותו חנוך דאום, "גיל כתב לי הודעה מרגשת בווטסאפ: 'הי חנוך, אני בחודשים של מצב בריאותי לא טוב ועדיין ממשיך בהתמודדות, אבל הצלחתי להגיע לעוד נקודת ציון: הבת שלי השתחררה היום אחרי שנתיים וחצי'. הוא צירף להודעה תמונה של הבת המקסימה והיפה שלו גוזרת חוגר. התרגשתי כל כך".
"גיל נלחם כמו אריה על כל יום בחיים האלה. הוא נלחם כדי להיות עם המשפחה האהובה שלו וכדי להיות משמעותי עבור האנשים שהוא אוהב. במהלך הצילומים גיל עזר לי לעבור איזה מכשול כשהלכנו בעתיקות קיסריה ותהיתי איך יתכן שחולה סופני, אדם באחרית ימיו, כל כך חזק. אבל זה היה גיל. הוא היה חזק גם כשהיה לו קשה. גם כשהיה לו עצוב", כתב דאום בפייסבוק.
"ברביעי בשבוע שעבר אמרו לי שגיל על ערש דווי. 'גיל', כתבתי לו בהודעה שלא ידעתי אם יספיק לקרוא, 'רציתי לומר לך שאני אוהב אותך ואתה איש מעורר השראה. נתת לי כוחות בימים שהיינו יחד ואני אסיר תודה על כך'. למחרת גיל שלח לי הודעת תודה קצרה ומרגשת והוסיף כמה לבבות. היום אמרו לי שהוא נפטר", כתב דאום.
הפרק המרגש בו השתתף גיל, מתוך "טאבו" עם חנוך דאום בכאן 11:
מאז שנת 2017 ליווה והוביל מעיין, כמנהל אקדמיית וינגייט למצויינות, ספורטאיות וספורטאים מצטיינים, בהם השחיינית אנסטסיה גורבנקו, הג'ודאיות רז הרשקו, יולי משינר וכרם פרימו, שחקניות הכדורמים מרים בוקצ'נקו ונועה ססובר, שחקנית הכדורגל נועה סלימהוגיץ', כדורסלניות נבחרות ישראל ועוד.
שי אברהמי, מנכ"ל מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות הספורט אמר: "כל הלבבות במכון וינגייט נשברו היום. כולנו איבדנו את גיל - כל אחד איבד אותו בדרכו שלו. אנחנו וחבריו, איבדנו חבר ושותף לדרך. ספורטאיות וספורטאי האקדמיה למצוינות איבדו איש חינוך שהיה להם כאב ומודל. איבדנו אדם שהיווה מופת למצוינות, נחישות ואנושיות".
הוא הוסיף: "בארבע השנים האחרונות הוא נלחם בעוז במחלה הקשה, אך לא נתן לה לפגוע במשימתו הגדולה - חינוך הנערות והנערים עימם צעד בדרך אל חלומם. הם מילאו אותו באושר וגם ברגעים קשים ראינו את התקווה שהם מפיחים בו וגם הוא הותיר את חותמו בליבם. גיל מעיין יישאר איתנו לנצח ונראה אותו בכל אבן דרך בחיינו ובחייהם. היה שלום גיל, ותודה".
