זהו, נראה שהשבוע תם ונשלם הפסטיבל בסיומו הפך כריסטיאנו רונאלדו, מהכוכבים הגדולים בכדורגל העולמי, לשחקנה של אל נאסר הסעודית. עכשיו יגיע זמנה של השגרה המייגעת – נטולת משחקי דרבי נוצצים ושבירת שיאים בכל נגיעה אפשרית בכדור. גם הצ'מפיונס ליג נשארה הרחק מאחוריו של רונאלדו בן ה-37.
מנגד, מצפה לו מפגש עם קבוצה צנועה למדי שנוסדה ב-1955 ככלי שנועד לשעשע את השייח'ים בתעלולי כדור תוצרת בית. כעשור לאחר מכן עבר המועדון לבעלות משפחת המלוכה, שהחלה לדרוש הישגים ספורטיביים בתמורה להשקעה כספית מאסיבית.
אל נאסר ("ניצחון" בערבית) אומנם זכתה מאז בתשע אליפויות סעודיה, אך לרוב היא רואה את הגב של היריבה השנואה "אל-הילאל", לה 18 זכיות באליפות. במידה רבה, ההגעה של רונאלדו אמורה להוות הכלי שישבור את ההגמוניה רבת השנים של אל הילאל ולהפוך את אל נאסר למועדון הבכיר בממלכה המפרצית.
יוריד את סטויצ'קוב מהגב?
חובת ההוכחה כעת היא על רונאלדו והצל שילווה אותו כל הדרך, עד שיזכה באליפות או בגביע אסיה, הוא זה של חריסטו סטויצ'קוב, כוכב ברצלונה שהצעיד את נבחרת בולגריה עד לחצי גמר מונדיאל 1994. סטויצ'וקוב שיחק באל נאסר שני משחקים בלבד, אבל נחשב לאיש שהוביל את המועדון לזכייה בגביע אסיה למחזיקות גביע.
רונאלדו יוכיח בסעודיה: הקריירה לא נגמרה | לירן פוקס
סיפור הזכייה היחידה של אל נאסר בגביע אסיאתי התחיל במארס 1998, אז סטויצ'וקוב עזב בטריקת דלת את ברצלונה. הוא עשה את דרכו לצסק"א סופיה, אך בעלי אל נאסר זיהה הזדמנות והחתים את הבולגרי לשני משחקים בלבד - חצי הגמר והגמר. סטויצ'וקוב התייצב לשני המשחקים נגד יריבות מקוריאה הדרומית וטורקמניסטן, התכבד בשער ובישול, הניף את הגביע והמשיך במסע נדודים מביך שסיים קריירה מפוארת.
שמות מפוארים על הקווים, בינוניים על המגרש
גם על הקווים של אל נאצר עמדו כמה שמות מוכרים מאוד: מריו זגאלו, שזכה במונדיאל עם ברזיל הן כמאמן והן כשחקן, אימן את המועדון תקופה קצרה ב-1981. בהמשך היו גם דמיטר פנב הבולגרי (מאמנו של סטויצ'קוב במונדיאל 1994) וארתור ז'ורז'ה הפורטוגלי. ב-2015 החתימה אל נאסר את פאביו קנאברו, קפטן איטליה, שהניף את הגביע העולמי ב-2006. קנאברו לא עמד בציפיות ופוטר כעבור תשעה חודשים בלבד.
היום מאמן את אל נאסר רודי גרסיה, שידע ימים יפים גם ברומא וגם במארסיי. על המגרש ישנם שמות מוכרים כמו השוער דויד אוספינה הקולומביאני (ארסנל ונאפולי), הקשר הברזילאי טליסקה (בנפיקה ובשיקטאש) והחלוץ הקמרוני וינסנט אבובאקר (פורטו ובשיקטאש). לא שמות מהדרג הראשון – אבל עדיין כאלו שהקהל ברחבי העולם יכול להתחבר אליהם.
וכעת, שוב לא נותר אלא לשאול - כיצד יסתגל רונאלדו לחיים שאחרי האתגרים העצומים באירופה. כיצד ירגיש באצטדיון הביתי שיש בו 25 אלף מקומות בלבד וכיצד ינהג כשיצטרך לשחק מול קבוצת תחתית סעודית לעיני אלפים בודדים בלבד. התשובות, כמו רוב הקריירה של רונאלדו, יהיו מעניינות מאוד.
