בציון שנה ללכתו של המשורר יורם טהרלב, עלתה לדבר בתיה, אלמנתו, בכאן רשת ב. בשיחה סיפרה בתיה שיורם בחר לכתוב על מצבתו "לשכב בצלך כרמל", ציטוט הלקוח משירו "ההר הירוק תמיד". היא אמרה שלצערה, מכיוון שהר הכרמל פעיל, יש צורך לחכות חורף לפני ששמים מצבה, אך מצד שני, "הרגשה נוראה להישאר מישהו שאת אוהבת חשוף לגשם כל השנה".
בתיה סיפרה על האהבה שהיא מקבלת מכל מקום, על אנשים שמתגעגעים ליורם, וכותבים לה מכתבים. היא הוסיפה שהיא מאד נהנית מהתגובות, שכמעט תמיד כתובות בצורה ציורית. "היה נפלא שאנשים כותבים בצורת שיר. יש ציטוטים משיריו, או אנשים כותבים בשפה שירית משלהם. איך שהוא הפך את כולם למשוררים", סיכמה.
הריאיון המלא של ליאת רגב עם בתיה קינן-טהרלב
בריאיון, סיפרה אלמנתו על ספרו האחרון, "משלי", ועל היהדות כפי שנתפסה על ידי טהרלב כפי שהיא משתקפת בו. לדעתה, יורם שיקף את "ההתגלמות של העגלה החילונית המלאה. להיות אדם רחב אופקים, שקורא וליבו פתוח לאנשים", אמרה. היא הוסיפה שהיה קרוב מאד לארון הספרים היהודים ותמיד הסתכל עליו בעיניים חילוניות. אך למרות שהיה קורא הרבה דברי תורה, תמיד כשנשאל אם הוא חוזר בתשובה אמר: "אני חילוני, ברוך השם".
בתיה סיפרה גם על הספסלים של המשורר המפוזרים ברחבי הארץ עם ציטוטים משיריו: "הוא היה מעשן פעמיים ביום והיה יוצא לספסל. אנשים היו עוצרים ומדברים איתו עד שזה הפך למוסד והגיעו מכל הארץ כדי לפגוש בו. כשהלך לעולמו, הספסל, שנמצא בכיכר המדינה, התמלא פרחים וזמן קצר אחר כך, בתי ספר מהסביבה עשו במקום טקס עם שיריו". היא סיפרה שהחברה הלאומית שעוסקת בספסלים רצתה תוכן עליהם והשתמשה בציטוטיו.
לסיום, היא סיפרה על השיר היחד ששר טהרלב בקולו, השיר "לילות", שגם הוקלט בשנה האחרונה לחייו. היא סיפרה שהוא אהב מאד את השיר והצטער שהוא לא המריא. "חברה מסויימת חידשה שירים שלו עם זמרים צעירים והשיר הזה לא נבחר אז הוא שר להנאתו והשמיע לאחד מהאנשים שהחליטו לקחת את זה בצורה הזו".
