אם לשפוט על פי הסטטיסטיקה היבשה אין בכלל מה להשוות בין דייגו ארמנדו מראדונה לבין ליונל אנדרס מסי קוצ'טינו. מראדונה, שהלך לעולמו בגיל 60 לאחר שנים של התמכרות לסמים, שיחק בתקופת השיא שלו בנאפולי הצנועה מדרום איטליה והוביל אותה פעמיים לזכייה באליפות ופעם אחת לזכייה בגביע אופ"א – השני בחשיבותו בהיררכיה האירופית. ליאונל מסי, לעומת זאת, ממשיך גם בימים אלו לשבור כל שיא סטטיסטי אפשרי שהוא והנמסיס שלו כריסטיאנו רונלאדו יחלקו עוד שנים רבות.
עם זאת, בעיני רבים מאוהדי הכדורגל בארגנטינה ובעצם ברחבי העולם כולו דווקא מראדונה, שעשה את צעדיו הראשונים בכדורגל בשכונת הצריפים בה נולד בעיר לאנוס, נחשב לגדול מבין השניים. זאת בשל העובדה שהוא היה מוקף רוב הקריירה שלו בשחקנים בינוניים והגיע להישגים אישיים וקבוצתיים בזכות היכולת הנהדרת שלו.
מסי במשחק נגד הולנד (צילום: AP)
זאת בעוד שסביב מסי, שצורף לאקדמיית הנוער המפנקת של ברצלונה בהיותו נער, תמיד קובצו השחקנים הטובים בעולם דוגמת צ'אבי, אינייסטה, ניימאר, אמבפה ואחרים, אבל הסיבה הראשית היא העובדה שכמה ימים קסומים בקיץ 1986 הצליח מראדונה להוביל את האלביסלסטה לזכייה במונדיאל כשסביבו חבורה אנמית וחסרת השראה שכל אחד בה יכול היה להשתלב כזר בליגת העל בישראל.
בדרך לאותה זכייה מראדונה הניף מול פיטר שילטון את "יד האלוהים" בדרך לשער יתרון נגד אנגליה ומיד הוסיף שער נוסף תוך שהוא עבר שבעה שחקנים יריבים בדרך אל הרשת. גם מערב גרמניה האימתנית נמסה בגמר מול קסמיו של מראדונה שאמנם לא כבש – אך עדיין היה השחקן הדומיננטי בדרך לניצחון 2:3.
שער "יד האלוהים" של מראדונה (צילום: AP)
אצל מסי לעומת זאת, כל חוויות המונדיאלים מסתיימות באותה הדרך – ירידה מהמגרש תוך שהוא ממרר בבכי תמרורים ובעיקר מסרב בכל דרך אפשרית להיראות כמנהיג של הנבחרת. במונדיאל האמיתי הראשון שלו ב-2010 (4 שנים קודם לכן מסי שותף רק לפרקים קצרים) מסי ומראדונה על הקווים הושפלו כשספגו רביעייה נגד גרמניה ברבע הגמר. ארבע שנים לאחר מכן, מסי גרר את ארגנטינה כל הדרך לגמר, אך ראה את מריו גצה כובש את שער הניצחון ולוקח עם גרמניה את הגביע. ב-2018 הברדק שרר בנבחרת ארגנטינה, אף איש, כולל מסי, לא הצליח להתגבר עליו, וצרפת ניצלה זאת כדי לשלוח את הפרעוש וחבריו לארוז מזוודות כבר ברבע הגמר.
הערב, שוב, מגיע ליאונל מסי למשחק שעשוי לסמל את המהפך בדו-קרב הארגנטיני – אם יניף את הגביע בדוחה יהפוך מיד לגדול שחקני ארגנטינה בכל הזמנים. אם שוב יישלח הביתה בבושת פנים, בהנחה שלא יחזור לסיבוב נוסף, לנצח תדבק בו תדמית של לוזר נבחרות – ולמי אכפת בכלל מהסטטיסטיקה.
צפו בתקציר המשחק של ארגנטינה נגד הולנד
