בשוק וואקיף, השוק הגדול בדוחה, הסימטאות עדיין ממתינות לנהרות אוהדי הכדורגל שצפויים להציף את העיר בימים הקרובים. הסוחרים ממרקים את המזכרות עשויות הנחושת בתקווה שעוד מעט הם יעשו פה בוחטה, ורק החנויות עמוסות המרצ'נדייז של המונדיאל מסגירות שעוד רגע עומד להיפתח פה אירוע הספורט הגדול בעולם.
מי תניף את הגביע? משחק המונדיאל של המדד וכאן חדשות
פה ושם רואים חבורת אוהדים קטנה שכבר הקדימה לבוא. כשמדובר באוהדים המקסיקנים, אפשר להיות בטוח שהם ידאגו שכולם ישמעו שהם הגיעו. אבל בינתיים רוב האנשים שחולפים מולך הם תושבי המקום. תושבים, אבל לא אזרחים.
יומיים למונדיאל: המקומיים מתקשים לקבל עיתונאי מישראל
מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליון תושבים בקטאר, רק כ-300 אלף הם קטארים. כל השאר עובדים זרים. גם במספרה בשוק של דוחה, לא יימצא אף אזרח יליד קטאר. בסוף שליח כאן חדשות כן מצא אזרח קטארי בתוך אחת מסימטאות השוק, שאף היה מוכן להצטלם, אבל ברגע ששמע מאיפה הוא, ירד לו כל החשק לדבר.
לא מרגישים בקטאר עוינות מצד המקומיים, וכמעט כל הזמן התחושה רגילה ובטוחה, אך זה משתנה כשאתה מרים מצלמה. זה עדיין קו שאותו הם לא רוצים לחצות.
