רגע לפני שעלה עם הצגת הבכורה של המחזמר "קזבלן" בגרסתו החדשה בתיאטרון הלאומי "הבימה", הזמר והשחקן איתי לוי סיפר בריאיון לכאן רשת ב על ההתרגשות והגאווה שממלאת אותו להיכנס לנעליים שמילאו בעבר יוסי ידין, עמוס תמם וכמובן - יהורם גאון. "זה כבוד מאוד גדול. אני מאוד מתרגש להיכנס ללופ הזה", אמר לוי הלילה (חמישי) בריאיון בתוכנית חמישי עם יואב קרקובסקי. "אבל אני מקשיב לעצה של יהורם (גאון) שאמר - 'פשוט תשכחו מקודמיכם'. וזה מאד קשה".
"התחלנו את סבב ההופעות", סיפר לוי. "הקהל ממלא את התיאטרון וזה מרגש מאד. זה לא דומה לשום דבר שעשיתי בחיים שלי. הקהל מכיר אותי מהיומיום, אבל זה אחרת, זה מרגש ומחמם את הלב. אני מאד רוצה להביא את הקהל שלי לפה. שהקהל שלי ייחשף למקום המדהים הזה ולשחקנים המופלאים שמשחקים פה".
האזינו לריאיון עם איתי לוי בכאן רשת ב
"אני בעצמי מעולם לא הייתי במחזמר", התוודה לוי בן ה-34. "הייתי עובר דרך 'הבימה' בכביש, הייתי רואה את התאטרון דרך החלון של האוטו. המקום הזה מלא חיים - ואני לא ידעתי". כמי שכבר מילא לא פעם אולמות והיכלים גדולים יותר משל התאטרון הלאומי, אומר לוי - "האנרגיה חייבת להיות אותה אנרגיה, הכמות לא משנה".
"השקט שיש פה, זה משהו שאני לא רגיל אליו", ציין לוי. "מקשיבים לכל מילה שאתה אומר, כל שיר מקבל גודל מסוים, ענק כזה. הקהל פשוט בא ליהנות". ומסתבר שכיאה לתפקיד הראשי, ללוי נדרשה לא מעט עבודת הכנה. "עברתי פה טירונות לא פשוטה", הוא סיפר. "הגעתי לפה כל יום מ-09:00 בבוקר עד 18:00 בערב או 20:00 בערב. נכון, אני לא רגיל לזה. אבל אני נותן את כל כולי ומאד מקווה שאני 'נותן כבוד'".
"אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש איזה 'קזבלן' קטן", אמר לוי. "זה הבית, השכונה. יש פה הרבה דברים שאני מוצא ביני לבין עצמי. במה שעברתי, המקום שבאתי ממנו. כל הסיפור של הדירות, שמאשימים אותך לפעמים בדברים שלא באמת אתה עשית. העניין של הצבע, מאיזה בית באת והעדתיות. אבל אני לא חוויתי את זה ברמות האלה".
הכתבה של שני נחשוני, מתוך "חדשות הערב"
אז האם נדבק בו חיידק התאטרון? "אם יציעו לי ונזרום עם זה ויהיה לי סבבה - אז למה לא? למה לא לעשות גם וגם וגם? אף אחד לא מגביל אותנו. אנחנו פה לחלום ולהגשים, לא להשאיר את החלומות במוח. ואני מאמין שכל אדם יכול לעשות הכול. הכול שאלה של מה אתה מוכן להקריב לזה".
ומבין שורת השירים הארוכה והמוכרת במחזה, לוי מחובר לשיר אחד יותר מכולם. "כשאני שר את 'יש מקום', יש משפט שאומר 'את העיניים של אבי שם לא אשכח'. אבי נפטר כשהייתי בן 16 וחצי וזה תמיד כמו סכין בתוך הלב. הייתי מאוד רוצה שאבא שלי ייראה את ההצגה הזאת, אבל, אתה יודע. אני מאמין שהוא רואה מלמעלה".
