כל חובבי הספורט זוכרים איך זה עבד פעם: קריין, עניבה, פרומפטר, מהדורה. מאוד רציני, מאוד מעונב. ואז, בלי שום חימום, הגיע לערוץ הספורט קומיקאי חיפאי עם תסרוקת משונה והתחיל לשדר כדורגל כאילו זה סוג של מופע סטנד-אפ. ככה התחילה המהפכה שחולל מודי בר-און בשידורי הספורט שלנו. השבוע, עם מותו של בר-און בגיל 59, יצאנו לשחזר מה היה עד שמודי הגיע - ומה נהיה אחריו.
צפו בכתבה של אורי לוי מתוך השבוע עם גאולה
"היה לו כישרון מתפרץ ויכולת אלתור שאני לא מכירה אצל אף מגיש אחר. לא משנה איזו פשלה הייתה קורית באולפן, איזה ליפסוס, מצלמה... לא משנה מה, מודי היה יוצא מזה בקלילות כמו רקדן", סיפרה מגישת הספורט הוותיקה שרון פרי.
שדר הספורט יורם ארבל, בן 80, עבד לצד כמעט כל עיתונאי ספורט, מגיש, שדר ופרשן. על בר און אמר: "מודי הוא תופעה מבחינת הגשה, אני לא חושב שזה סטנדרט שיימשך, כי זה היה האיש והאג'נדה שלו. אתה מבין? אתה לא תעשה את זה, אני לא אעשה את זה, וגם הצעירים לא עושים את זה. אני לא חושב שמישהו יוכל להיכנס לנישה הזו".
לא ייאמן איך שידרנו והגשנו פעם ספורט. מונוטוני, מכופתר – בקיצור, משעמם. גם לצופים, גם לנו המגישים. "להיכנס לחדר איפור, לבוא, להתיישב אחרי השולחן, מול הטלפרומפטר, לעבור על הטקסטים, ולהגיד: 'שלום, ערב טוב לכם, זהו אולפן הדקה ה-91', או 'שלום, כאן מבט ספורט'. זו הגשה שמקשרת בין הדברים. לא אמרת את מה שיש לך על הלב", העיד ארבל.
אולפן ליגת האלופות, תוכנית הדגל של ערוץ הספורט, הייתה הבמה של מודי בר און. והאווירה הקלילה שלו הקרינה לכל אחד מאנשי הצוות. גבריאל היידו, שהכין עשרות כתבות לתוכנית, סיפר על היצירה לצד בר און: "לברוח מספורט למקומות תרבותיים יותר, לשים מערכון של החמישייה הקאמרית, לשים קטע מהנסיכה הקסומה, לשים דברים כאלו, זה דברים שחשבתי בהשראה של דברים שראיתי אותו עושה".
"כשמודי הגיע לפה זה היה ברור לערוץ הספורט, כל הצופים הבינו שהכללים השתנו, שיש פה מישהו שיכול להתנהג בצורה אחרת, להיראות אחרת, ולהיות עצמו. והעובדה שהוא קנה גם את האנשים שהם לא המיליה שלו", אמר היידו.
"אלו ימים מאוד קשים בשבילי", סיכמה פרי. "זה מין בור כזה שאי אפשר להסביר אותו, הבור שנפער בחסרונו. אנחנו מרגישים אותו מאוד עכשיו ואנחנו עוד נרגיש אותו הרבה בעתיד. כי אף אחד לא יכול לעשות מודי".
