יום העצמאות ה-74: אלו מדליקי המשואות

יום העצמאות ה-74: אלו מדליקי המשואות
הזמרת ריטה, הוריה של שירה בנקי, עשהאל שאיבד את אימו ושלושת אחיו בפיגוע באיתמר, יו"ר תנועת "אחריי", מייסד עמותת שלווה ויעל שרר, מקימת "הלובי למלחמה באלימות מינית" נבחרו השנה | כל המדליקים והנימוקים
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
עצמאות 73
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל מתקרב: ביום רביעי, 4 במאי יתקיים טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל בירושלים. כבכל שנה, נבחרו מדליקי המשואות שיקבלו את הכבוד וישאו דברים מול כל האומה. הטקס שייערך השנה יהיה שונה מהשנים שעברו בכך שבסופו לא יתקיים מופע הזיקוקים - בשל התחשבות בנכי צה"ל הסובלים מפוסט-טראומה. 

מדליקי המשואות

הזמרת ריטה: ריטה יהאן-פרוז, המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה מ-30 שנה, ומנעד יצירתה העשיר כולל שירה, מחזות זמר, יצירות קלאסיות, משחק בקולנוע וכתיבה ספרותית.

בצד עבודתה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, ריטה גם חוקרת את שורשיה ומתוך חיבור עמוק אל העולם ואל התרבות של בית הוריה – שולחת יד פתוחה ומכבדת אל תרבויות המזרח התיכון.

בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה.

עשהאל שבו: עשהאל, כיום תושב רמת גן, היה בן 9 כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ושלושת אחיו. 200 רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן המצמרר של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות.

לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין-לאומיות. את רוח הלחימה והאהבה לספורט שבו לקח איתו גם למגרשי הכדורסל. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים.

בהתמודדותו יוצאת הדופן עם הטרגדיה הקשה שפקדה אותו, מייצג עשהאל את ניצחונה של רוח היצירה, הבנייה והעשייה. בשנים האחרונות חזר למגרשי הכדורסל, שם עשה את צעדיו הראשונים, וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות בכל גווני הקשת הישראלית. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו.

סגן הדר כהן: תושבת מוצא עילית, היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך. הדר, בוגרת תנועת "הצופים הדתיים" והמכינה הקדם-צבאית נחל עוז שבעוטף עזה, ומתנדבת בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות "עלה נגב", התגייסה לחיל החינוך ומילאה בו שורת תפקידי פיקוד.

 סגן הדר כהן (צילום: דובר צה"ל)

הדר מייצגת את רוח חיל החינוך והנוער, המניח את היסודות להיותו של צה"ל צבא העם למען העם בבניית גשרים, בצמצום פערים ובהבטחת שוויון הזדמנויות לכל הבאים בשערי צה"ל מכל קצוות וגווני החברה הישראלית. בעשייתה מייצגת את הדר את אנשי החינוך והרוח העוסקים ימים כלילות בבניית גשרים בחברה הישראלית, בהבטחת שיוויון הזדמנויות ובטיפוח כל הבאים בשערי צה"ל – מכל קצוות וגווני החברה הישראלית.

אליזבטה שרסטוק: ילידת 1971, היא בת הקהילה היהודית בסומי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת אליזבטה בתושייה ובחמלה יוצאת דופן כלפי יהודי התפוצות, ועושה חסד בהקלה על סבלם של רבים מביניהם. היא עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC).

 אליזבטה שרסטוק

עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי, הסמוכה לגבול הרוסי, אחת הערים הראשונות שהותקפו בהפצצות מסיביות. מהיום הראשון של המלחמה הייתה אליזבטה נחושה להגן על חיי היהודים בעיר ולהעניק להם ביטחון. היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו, באמצעות עובדי "חסד חיים", לקשישים ולבעלי מוגבלויות. כשנפתח המסדרון ההומניטרי בסומי, שרסטוק ניהלה מבצע לוגיסטי מורכב ואמיץ להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים.

לאחר שהפעילה את כל קשריה, שרסטוק הצליחה לשכנע כמה נהגים להשתתף במבצע המסוכן וכך 150 אנשים – חלקם על כיסאות גלגלים – הצליחו להימלט מהעיר אל הגבול ומשם למדינות השכנות. אליזבטה ממשיכה לנהל את הסיוע ההומניטרי לקהילה היהודית בסומי גם ברגעים אלה, ואנו שולחים לה מכאן את תפילותינו ואת תמיכתנו.

מיקה ואורי בנקי: בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה בת ה-15, שירה בנקי ז"ל. שירה באה למצעד, כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה, חברי הקהילה הגאה. מתוך הכאב העצום שפקד אותם, בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי", עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר.

מתוך השכול, בנו מיקה ואורי מפעל חיים מעוררת השתאות, הנוגע בליבה של החברה הישראלית ומצמיח חברה סובלנית ומאוחדת. העמותה מפעילה מגוון יוזמות חברתיות וחינוכיות ובהן הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי, מיזם "נקודת מפגש", שבמסגרתו נערכים מעגלי שיח בכיכר ציון שבירושלים, מפגשים בין תלמידי תיכון דתיים וחילוניים ועוד. מיקה ואורי בנקי הם סמל ליכולתו של היחיד לחולל שינוי, ולאחריות המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו לפעול למען חברה ישראלית טובה יותר.

מפקד הימ"מ, ניצב משנה ח.א ידליק בשם לוחמי הימ"מ, המשטרה ומשמר הגבול. בנימוקי הבחירה נכתב: "נצ"מ ח.א הינו קצין נועז ועתיר הישגים. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה".

הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של המשטרה, הוקמה לאחר פעולת ההשתלטות הכושלת של סיירת מטכ"ל על המחבלים בפיגוע במעלות ב-1974, שהסתיימה בטבח של 27 ישראלים, מתוכם 22 בני ערובה.

קלמן סמואלס: כשהיה ילד, קיבל בנם של מלכי וקלמן סמואלס חיסון פגום, ומילד בריא הפך בין לילה לנכה הסובל מעיוורון ומחירשות. מהמשבר האישי שחוו, מצאו קלמן ומלכי כוחות לקום ולהושיט יד תומכת ומחבקת למשפחות, שמתמודדות עם אתגרים דומים. יחד, הם ייסדו את עמותת "שלווה" המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל.

 קלמן סמואלס

כיום, תומכת העמותה ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות, ביניהם מרפאת שיניים מותאמת ומונגשת, מעונות יום שיקומיים ועוד. במסגרת העמותה הוקמה להקת "שלווה", שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות. הלהקה הגיעה להישגים רבים: השתתפה בטקס המשואות, בתחרות האירוויזיון והופיעה גם בבמות רבות ברחבי העולם. חברי הלהקה משמיעים את קולם של בעלי המוגבלויות וזוכים להכרה ולאהבה רבה.

האלוף במיל' יורם יאיר, תושב הוד השרון מכהן כיושב ראש ״יחד למען החייל", יושב ראש תנועת "אחריי!", המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה, ויושב ראש עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. ייה שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. במסגרת תפקידיו אף עמד בראשות ועדה, שניסחה את מסמך "רוח צה"ל".

 האלוף במיל' יורם יאיר

במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה בגדוד 50 של הנח"ל. בקרבות המלחמה נפצע באורח קשה מאוד, אך בעוז רוחו נלחם יחד עם חייליו במשך זמן רב עד לפינויו. במלחמת יום הכיפורים, פקד ייה על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד שהוא החליט להישאר לבדו, בעמדה קדמית. לאחר מכן, הוביל את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116 על גבול סוריה, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם.

יעל שרר, מהיישוב כוכב יאיר, עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה נגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית.

 יעל שרר

יעל מושיטה יד לכל הנפגעים והנפגעות ונאבקת ללא הרף לשינוי המציאות שלהם – בחקיקה, במערכת הבריאות, בהנגשת מידע ובמענה תמידי למי שהצטרפו למעגל הכואב, שאליו נקלעה בתור נערה. בשנים האחרונות עמדה בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית". במובנים רבים, הקדימה יעל את זמנה וסללה דרך לנפגעות ולנפגעים ולמאבק שלהם לשיקום ראוי.

מוניר מאדי, תושב כפר ג'וליס, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. המכינה היהודית-דרוזית מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה. בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות.

מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א. הוא הוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות

אנג'ל אלון, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ"משפחת אומנה". אנג'ל נענתה לבקשה, ובמשך יותר מ-30 שנה, פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. בתפקידה כ"משפחת קלט חירום", אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים.

דוקטור שמחה גתהון, תושבת חולון, היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד"ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית.

 ד"ר שמחה גתהון

ד"ר גתהון לא הסתפקה בעשייתה האקדמית ולצד פריצות הדרך שביצעה עשתה ועושה רבות למען הקהילה, ציינו חברי הוועדה. מתוך אמונה בערבות הדדית ובמחויבות הקהילה לקידום בניה ובנותיה, ד"ר גתהון מיישמת במשך מעל לשלושה עשורים, את תובנותיה משנות המחקר, בעבודת שטח חינוכית, חברתית וציבורית. אין ספק שהיא מהווה מודל לבני ולבנות קהילת יוצאי אתיופיה וליוצאי קהילות מיעוט אחרות בארץ.

עידן קלימן, יליד ירושלים ותושב תל אביב הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס, חדרו לחזהו קליעים. הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. על אף הקשיים שאיתם התמודד מאז פציעתו, החליט קלימן להתמסר ולהקדיש את כוחותיו ואת יכולותיו במטרה ליצור חברה שוויונית, שבה נכי צה"ל ישתלבו ויזכו גם להכרה מהמדינה וגם ליחס הראוי להם.

 עידן קלימן

בנוסף, קלימן מילא שורה של תפקידים בעלי השפעה עמוקה. ארגון נכי צה"ל שהוא עומד בראשו, מונה כ-50 אלף חברים. קלימן מייצג ופועל למיצוי זכויותיהם של נכי צה"ל ובני משפחותיהם. בשנה האחרונה הוביל למהפך היסטורי ביחס כלפי נכי צה"ל ובטיפול בהם, כשהוא שותף ליישום רפורמת "נפש אחת", שעיקרה שינויים הנדרשים ביחסה של המדינה כלפי נכי צה"ל וכלפי נפגעי פוסט-טראומה. דלתו של קלימן פתוחה תמיד לכל פונה והוא מושיט ידו לאלפי נכי ונכות צה"ל.

הפופולריים