ארול מוריס, הבמאי והמפיק היהודי-אמריקני המוערך, מודה שהוא "אובססיבי לשואה". מאיפה האובססיה הזאת מגיעה? בריאיון לגואל פינטו בתוכנית "גם כן תרבות" בכאן תרבות הוא מספר: "היא באה כחלק מהיותי יהודי. גדלתי בקהילה שהייתה ברובה יהודית, אבל אני זוכר שכילד בשכונה אנשים קראו לי 'רוצח המשיח'. בשבילי זו דוגמא לאנטישמיות. נולדתי ב-48' וב-1961 היה את משפט אייכמן בירושלים, שהייתי ממש מודע אליו. הברכה עבורנו היא שמשפחתי היגרה לארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ולא נשארה בפולין. כי אנחנו יודעים מה היה קורה".
האזינו לריאיון עם ארול מוריס בכאן תרבות
בין תוצריו, מוריס הפיק את הסרט "המספר העגול" בבימויו של דוד פישר - יצירה שבדקה כיצד התקבע המספר שישה מיליון בנוגע ליהודים שנרצחו בשואה. "השואה היא סיפור עצום, שקשה לדעת איך לכתוב על זה ולעשות סרטים על זה", הוא מספר בריאיון לגואל פינטו בתוכנית "גם כן תרבות" ברשת כאן תרבות. "השאלה היא איך אנשים יכולים להתכחש להיסטוריה? היוזמה הזו היא ניסיון לבחון מחדש את מחשבותינו על השואה".
ב-1985, בעודו מתפרנס כחוקר פרטי, ביים ארול את הסרט "הקו הכחול הדק" שזיכה אותו בפרסים וגם עשה צדק - אדם חף מפשע שוחרר בזכותו מן הכלא. כך בעצם החלה הקריירה המפוארת שלו בעולם הקולנוע, ולגואל פינטו הוא אומר שממש לא נמאס לו לדבר על הסרט הזה. "זה האירוע הגדול ביותר בחיי, הדבר הטוב ביותר שעשיתי", הוא מתגאה. "אני אוהב לחשוב על עצמי כבלש מסוג כלשהו. בסרט חקרתי מקרה שנתקלתי בו לחלוטין בטעות, אני בר מזל שזה קרה".
"אוהב לחשוב על עצמי כבלש". טריילר הסרט "הקו הכחול הדק"
ומה חושב מוריס על אימפריית נטפליקס, שטרפה את תעשיית הסרטים הדוקומנטריים? "אני חושב שזה פוגע בסרטים האלה אני מבחין בתופעה של קצרנות עבור אנשים שלא קוראים, גרסה פשטנית ופשוטה של פשעים אמיתיים. את הקשר שלו למדינת ישראל הוא מתאר: "אני שמח שהיא קיימת. הלוואי והגישה שלה לפלסטינים הייתה קצת שונה ממה שהיא. אבל תראה, האם אני מבין את הנסיבות ההיסטוריות שיצרו את מדינת ישראל? אני חושב שכן. אני מאמין בשלום, אבל לא יודע אם ניתן להגיע אליו. אנחנו גזע שנוי במחלוקת. וכנראה תמיד נהיה".
