פחות מחודש אחרי פתיחתו המחודשות והחגיגית של מוזיאון רמת גן לאומנות ישראלית יוסרו מקירותיו עבודות של 40 אמנים ישראלים מובילים והוא יוותר ריק מתוכן, כך מסתמן מפיצוץ הליך הגישור בין האמנים שעבודתם מוצגת במוזיאון לבית עיריית רמת גן, עליו דווח היום (שלישי) בתוכנית גם כן תרבות עם גואל פינטו בכאן תרבות.
האזינו לידיעה ולראיונות מכאן תרבות
בהליך הציעו האמנים שהעבודה של של האמן דוד ריב, בה מופיע הכיתוב "ירושלים של זהב, ירושלים של חרא", תוחזר ותוצג באותו המקום בו קבעה האוצרת במקור. כמו כן והסכימו שהעבודה תוצג מאחורי מחיצה ויוצמד אליה הסבר - לפיו העבודה עלולה לפגוע ברגשות ולידה טקסט המסביר את העבודה והקשרה.
ההצעה של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן הייתה שונה לחלוטין. הוא הציע להציב את העבודה במחסן נעול, וניתן יהיה לבקר בה רק ביום שבת, כך שלא יוכל להיות שתלמיד יראה אותה במסגרת בית הספר או שיראה אותה אדם דתי. ליד העבודה הציע שאמה שיוצב טקסט המסביר את שיקולי ההסרה שלה. ראש העיר בהצעתו למגשר אף סיים ואמר שאם האמנים לא מסכימים להצעה - המוזיאון יארוז את היצירות שלהם וישלח אותן לביתם.
יו"ר המוזיאון: אף אחד לא ירוויח מסגירת המוזיאון
בריאיון לגואל פינטו, אמר היום יו"ר מוזיאון רמת גן לאומנות ישראלית, עו"ד רועי ברזילי: "עשיתי כל מה שיכולתי כדי להימנע מהמצב הזה. ניסיתי להשפיע על ראש העיר להפחית מהדרישות. תחילת המשא ומתן נראה טוב ונראה שהצדדים הגיעו לטווח מוסכם. בסוף שני הצדדים הקשיחו את העמדות שלהם".
"אף אחד לא ירוויח מסגירת המוזיאון", הדגיש ברזילי והטיל האחריות למצב על הוועד המנהל של המוזיאון: "המוזיאון עצמו לא צינזר את העבודות שלו. הוועד המנהל לא הבין ולא ידע איזה נזק הוא גרם לעצמו. האשמה האמיתית על המצב שבו ועד שנשלט על ידי עירייה הוא זה ששולט בתוכן וזה היה ידוע כבר מתערוכת הפתיחה. המדינה כשלה שהיא לא יכלה לייצר אוטונומיה אמיתית למוזיאונים".
לשאלת המראיין, אם בכוונת היו"ר להתפטר, השיב ברזילי: "אני אשב עם עצמי ואחשוב, זה לא החלטה שמקבלים ברדיו או בטלפון. כמו שהיה במשא ומתן – הדבר הכי חשוב זה יציבות המוזיאון. שהמוזיאון יוכל להשתקם ולהציג עבודות שכוללות גם ביטויים רדיקליים. יש לי עדיין זיק של אופטימיות שמשהו יתעשת בשני הצדדים לטובת המוזיאון".
האמנית מיכל שמיר: לשים אומנות מאחורי סורג ובריח? דמוניזיציה
ראש בית הספר לאומנות במכללת ספיר, מיכל שמיר, שעבודותיה מוצגות במוזיאון, אמרה לגואל פינטו שהגישור נעשה ברוח טובה ועם כוונה כנה שהתהליך יצליח. אך יחד עם זאת, היא ראתה טעם לפגם שהוועד המנהל, שהוא אחראי על המוזיאון, כלל לא נכח בהליך.
שמיר התייחסה לרצונו של שאמה הכהן לנעול את היצירה במחסן: "נכון שהוא ראש העיר, והדבר בליבו, אבל בהצעה לשים אומנות מאחורי סוגר ובריח יש דמוניזציה של כל יצירת האומנות שמדברת על חופש ורוח. לכלוא יצירת אומנות, איפה נשמע דבר כזה?".
האמנית סיפרה שלמיטב הבנתה עבודותיה יארזו עוד היום ויישלחו אליה. כנקודה אופטימית, ציינה מיכל שמיר את השיח שהתעורר בעקבות הפרשה: "כל מכללה ואקדמיה דנים בדבר הזה, גם בתי ספר ומכינות - מקיימים דיונים על חופש התרבות. יש פה מהלך מרגש שלא היה כמוהו ש-40 אמנים תמימי דעים ופועלים יחד".
