כשראש הממשלה העתידי היה פזמונאי מבוקש: הפרק החדש של ההסכת "שיר אחד" עוסק בלהיט שנות השמונים "גרה בשינקין" - שכתב לא אחר מיאיר לפיד. בין העיסוק בשאלה על מי השיר נכתב, ובין הדגש על הצליל האלקטרוני והחדיש שלו, מתקבלת הצצה לתל אביב של שנת 1988, וליאיר לפיד של אז – עיתונאי, פזמונאי ובוהמיין במשרה מלאה.
האזינו להסכת "שיר אחד" על השיר "גרה בשינקין"
מסתבר שלפיד, תל אביבי מבטן ולידה, התבלט בסביבה עוד לפני שהטור שלו הודפס אחת לשבוע. השותף של לפיד לכתיבת "גרה בשינקין", רמי קליינשטיין, הכיר את לפיד כשהיה תלמיד תיכון – חבר לכיתה של אחותו הקטנה של קליינשטיין. "אני אפילו זוכר שהוא ישב על המרפסת, איפה שהתריסים, ורואים עליו שהוא כל כך לא ילד בן 14. הוא כל כך בן 25, כבר אז. הוא היה גבר, הוא אף פעם לא היה ילד".
המפגש של לפיד וקליינשטיין הוליד חברות, שנמשכה גם בימים שלפיד שירת בעיתון במחנה וקליינשטיין בלהקה צבאית. מתוך הקשר ביניהם, נולד הפזמון הראשון של לפיד שהפך ללהיט – "שיר אהובת הספן", שקליינשטיין הלחין ובת הזוג שלו ריטה ביצעה.
"רמי אמר לי – 'שמע יש לי חברה חדשה, אני רוצה שתבוא איתי לשמוע אותה שרה'", שיחזר לפיד, שהשיב אז: "אמרתי לו 'רמי, עזוב אותי, אני לא נוסע באמצע הלילה לשמוע איזה מישהי שלא יודעת לשיר רק כי אתה רוצה.. אני לא אגיד מה'". אבל לפיד נסע, שמע את ריטה שרה – והשלישייה – זמרת, מלחין וכותב – הפכו ללהיט של חברת תקליטים חדשה שצמחה אז – הליקון.
הליקון שידכו ללפיד וקליינשטיין את מה שייעדו להיות הלהיט החדש – שלישיית הבנות מנגו: יסמין גמליאל, מירי נבו (אז – טננבוים) ומיכל צפיר (אז – נחמן). הבקשה מלפיד הייתה – "תכתוב להן איזה שיר תל אביבי", ומי היה יותר תל אביבי מלפיד של אותם ימים, ואיזה מקום היה יותר תל אביבי מקפה תמר?
בית הקפה שהיה לסמל התל-אביביות
"יאיר לא 'ישב בקפה תמר'. הוא אהב לעמוד ליד הבר ולשתות אספרסו", סיפרה ל"שיר אחד" אילת נחמיאס-ורבין, נכדתה של בעלת הקפה שרה שטרן. אבל המקום של שרה שטרן היה מקום מפגש לכותבים והבוהמה התל-אביבית עוד הרבה לפני שלפיד בכלל נולד.
"אני זוכרת את השולחנות המכונסים של העיתונאים, של הסופרים", סיפרה נחמיאס-ורבין על בית הקפה, שנוסד בשנת 1941 והגיע לבעלות סבתה בשנת 1956. "שינקין הוא איזה מרכז של תל אביב שמחה, מגלה בעצמה תרבויות אלטרנטיביות", סיפר לפיד על הרחוב בו שכן הקפה המפורסם, ובו התגורר גם בעצמו.
"בשינקין אז כולם כותבים תסריט, כולם לובשים שחור", שחזר לפיד. "בקפה תמר יש את נתן זהבי שמפגין יכולות לא קטנות בלהיות שיכור בשעה 11 בבוקר, רוני סומק רב על שירים, שרה מנהלת את העסק ובין הרגליים מסתובבת נכדתה הקטנה, לימים ח"כ נחמיאס-ורבין".
בית הקפה האריך ימים עד לשנת 2015, אז שטרן, בת 90 באותם ימים, החליטה לסגור אותו. "המקום היה מזוהה עם האישיות שלה, בין השאר כי הכריזה על עצמה הצ'יף של רחוב שינקין", סיפרה הנכדה נחמיאס-ורבין. כל יושבי ויושבות הקפה ליוו את שרה שטרן ביום הסגירה של הקפה. "עכשיו אני מצטערת שלא האזנו כולנו את 'גרה בשינקין' באותו רגע. אין הרבה דברים שגרמו לה אושר בשנים האחרונות לחייה כמו לשמוע את השיר". שלושה חודשים אחרי שסגרה את הקפה, שרה נפטרה.
רביעיית מנגו: סשן הפסיכולוגיה הלילי בדירה של יאיר לפיד
אז איך בית הקפה של המשוררים, התסריטאים ואנשי הסצינה התל-אביבית שודך לשלישיית הבנות, יוצאות הלהקה הצבאית? "יש לי, גם היום, בדברים שאני עושה, את מה שנהג לכנות אדם ברוך 'גאוות בעל המלאכה'. הייתי בעל מלאכה טוב", הסביר לפיד מדוע הזמין את שלישיית מנגו לשיחת היכרות מעמיקה. את הסיבה שהפגישה נקבעה בחצות הלילה – הסביר בדד-ליין של עיתון מעריב שעבד בצוות העריכה שלו.
"ב-12 בלילה אנחנו מתייצבות אצלו", סיפרה נבו. "עברנו מפה לשם, מהספה לפינת האוכל", שיחזרה גמליאל. לפי צפיר, "זה פשוט היה סשן פסיכולוגי". בסוף הריאיון הארוך, יצאו בנות מנגו מהדירה של לפיד אחרי עלות השחר, משוכנעות שהפזמונאי יכתוב שיר שמזקק את ההיכרות החדשה אך המעמיקה איתן.
אבל מה שיצא - היה "גרה בשינקין". "זה מה שהוא קלט מאיתנו? זה מה שהוא כתב?", תהתה גמליאל. "אלוהים יודע על מה דיברנו אבל אני מבטיחה שלא היה שום דבר על לובשות שחור ולא שום דבר מדוכדך, כי אף אחת מאיתנו היא לא בדיוק הטיפוס המדוכדך", אמרה נבו. "לא ראינו שום קשר בין זה לבין השיחה הזאת איתו".
אז מי היא דמות האישה לובשת השחורים והמסובכת מהשיר שכתב לפיד? "אנחנו פשוט היינו דמויות בסרט של יאיר. היה לו כבר שיר בראש ברגע שנכנסו בדלת", אמרה נבו. "אני לא ידעתי מה זה קפה תמר, הוא אולי היה בסצינה הזו של בנות שקמות בבוקר ולא יודעות מי הן, אני תמיד קמתי בבוקר וידעתי מי אני", אמרה צפיר.
בכל אומן יש בדידות: אז על מי נכתב "גרה בשינקין"?
לפיד סיפר להסכת שאמר ל-"25-20 נשים שונות" שהשיר נכתב עליהן. "ליהיא, גם אתמול בלילה כשסיפרתי כשאתם נפגשים, ניסתה אתמול להעלות את הטענה שהשיר הוא עליה, אמרתי לה שיש לה מספיק קרדיט בטקסטים אחרים שלי, זה לא היה עליה", הוסיף לפיד למסתורין.
גם אם לא ידע לייחס את השיר לדמות מסוימת שהכיר, לפיד כן ידע לספר על מקור ההשראה הספרותית. "אני באותו זמן קורא שיר נורא יפה של נתן זך שבו יש שורה – 'והייתי הולך ומסתבך, מסתבך והולך' ולוקח את השורה הזו ומאוד מושפע ממנה, שזו מילה אחרת לגונב... סביב השורה הזו אני מתחיל לבנות את הסיפור על הבחורה משינקין".
"זה הומור על הדור שלי, על האנשים סביבי, עלינו, אני חלק מהאנשים שהבדיחה על חשבונם ולכן זה לא לעג", השיב לפיד לטענה שיש בשיר משום לעג על אותה צעירה משינקין. "יש משהו בטקסט הזה שהוא קצת טקסט על מישהי שמשחקת את עצמה. יש איזשהו מאמץ בזאתי שקמה בבוקר, שלובשת שחור, שמתחככת באנשים הנכונים, רוצה נורא שיכירו בו ויזהו אותה וישימו לב שהיא שם".
"אנשים צעירים שרוצים להגיד משהו ולא מצליחים, זו בדידות. כל אומן מכיר את זה והפתרון של השיר זה להגיד – אל תיקחי את זה כל כך ברצינות ואולי הבדידות תפוג טיפה", סיכם לפיד את המבט שלו על השיר והתקופה.
אבל חוץ מ-25 הנשים שלפיד סיפר להן שהשיר נכתב עליהן, יש דמות נוספת שגרה בשינקין, פקדה את קפה תמר, לבשה שחור וחלמה על כתיבת תסריט – יאיר לפיד בעצמו. "כל דבר אתה כותב קצת על עצמך. כל טקסט הוא מעט ביוגרפי. זו פרשנות יותר טובה ממה שהכותב היה לו באותו רגע" – זה הכי הרבה שראש הממשלה החליפי המיועד הסכים להודות בו.
