חודשיים לאחר שאביה, הסופר והפובליציסט מאיר שלו הלך לעולמו, אתמול (שישי) העניקה בתו זהר ריאיון בתוכנית "בחצי היום השישי" בכאן רשת ב, בו סיפרה על ילדותה ועל התקופה שקדמה למותו. שלו נפטר חמישה חודשים לאחר שאובחן עם מחלת הסרטן. "הוא רצה לדעת, כדי להבין אם להתחיל לכתוב רומן חדש. לוקח לו לפחות שלוש שנים לכתוב, אז הוא רצה לתכנן אם כדאי להיכנס לזה בכלל. הרופאים נתנו לאבא חצי שנה-שנה, אבל זה נגמר מהר יותר".
האזינו לריאיון המלא עם זהר שלו בכאן רשת ב
מגילוי המחלה ועד שנפטר, שלו עסק בסגירת קצוות אחרונים יחד עם משפחתו. "קראנו לזה פרויקט 'למות בשקט'. סידרנו ניירות, איזה חומרים להעביר לספרייה הלאומית ואיזה לגנוז", סיפרה זהר. לדבריה, שלו בחר להשמיד כל טיוטה או חומרים שלא פרסם, כיוון שלדעתו לא היו טובים מספיק להתפרסם גם בחייו, ומשום כך אין לפרסמם גם לאחר מותו.
"מצד שני, עשינו מלא שיחות כשאבא הלך לכל הטיפולים", סיפרה. "הוא היה חזק בנפשו ולא פחד מהמוות. כל הזמן היו בדיחות באוויר, גם כשהרגשנו שהמוות מתקרב".
"הוא לקח אותי על האופניים לגן בבית הכרם", נזכרה זהר בילדותה. "תוך כדי, אבא היה שר שירי אופרה ואני ישבתי עם הידיים על האוזניים ואמרתי לו 'אבא אתה עושה בושות' ומהמשפט הזה התחיל סיפור אפרים".
גם סיפור גומות החן מבוסס על זהר, שלטענתה רצתה גומות חן כמו של ילדה אחרת. "הלכתי עם אצבעות בלחיים", אמרה. לדבריה, הגרעין של הסיפורים שאביה כתב נלקח מאותם זמנים, כשהיא ואחיה היו ילדים. "כל ספר שהוא כתב, גם הרומנים, אבל בעיקר ספרי הילדים, התחילו בבית".
כשבתה של זהר הייתה בת ארבע היא אובחנה עם מחלת הסרטן. היום היא כבר בת 14, נלחמה והחלימה. "ללוות ילדה זה מאוד שונה. ידענו שהיא תבריא ושאבא לא. יש משהו יותר טבעי במוות של אבא מאשר במחשבה הישרדותית על הילדה. זה איום שמהדהד באופן קבוע. אני לא יודעת מתי זה יבוא עכשיו ולמי".
"אבא היה איש מצחיק ונדיר ללא ספק", אמרה. "העובדה שהוא אבא שלי היא זכות גדולה. הוא היה סופר אינטליגנט, עם מוסר עבודה, רצינות והמון דרישות מעצמו".
