מרים חוה בנאי, בתו הבכורה של הזמר והמוזיקאי אהוד בנאי, שחררה בשבוע שעבר את סינגל הבכורה שלה - "להתאהב". את השיר כתבה והלחינה בעצמה, מי שאפשר להגיד שהיא "הבנאית" האישה הראשונה ששרה.
האזינו לריאיון המלא עם מרים חוה בנאי בכאן תרבות
אז איפה היא הייתה כל השנים? "אני גם יוצרת הרבה שנים וגם מטפלת רגשית, מתעסקת בטיפול, עובדת הרבה עם ילדים, הגיל השלישי, נשים ומתמודדי נפש", סיפרה הבוקר (רביעי) בנאי בריאיון לגואל פינטו בתוכנית "גם כן תרבות" בכאן תרבות. "סיימתי לימודי קולנוע ובשנים האחרונות עשיתי פרויקטים של יצירה רב-תחומית".
"לא חשבתי שאני אתעסק במוזיקה, למרות שכן כתבתי והלחנתי", אמרה. "יכול להיות שבאופן אבסורדי בגלל שאבא שלי הוא כל כך פרסונה של מוזיקאי כזה גדול בישראל, אז תמיד הלכתי למקומות אחרים. אני כבר במקום בשל, אני בת 38 ובאמת פועלת כבר הרבה שנים מתחת לרדאר".
אמנם דודתה אורנה בנאי היא בהחלט ענף חשוב באילן היוחסין של המשפחה, אבל היא לא מוזיקאית. לכן מרים חוה היא למעשה הבנאית האישה הראשונה ששרה. "אני יכולה להגיד שאני חושבת שיש עוד נשים במשפחה שמתעסקות בזה ורוצות. אני ואחיות שלי אנחנו ילדות של מוזיקה. גם כמאזינות, גדלנו בבית של מוזיקה ומוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו".
"להתאהב זו מחלה כי זו חרדת ה-נטישה/ וזה כמו אמא כמו אבא/ הניצוץ מהילדות שאבד שנגנב שנגנז שהוכחש", שרה בנאי ב"להתאהב". "זאת איזו שהיא חוויה קיומית שכולנו חווים אותה בסופו של דבר", היא הסבירה. "בחיים שלנו אנחנו לפעמים מרגישים שאנחנו בכל מיני סיטואציות שמחפשים את המעגל הזה, את השייכות. אם זה בבית ספר, ילדים שמחפשים להשתייך או במהלך החיים הבוגרים שאתה רוצה להיות אהוב, שייך, מקובל".
"השיר פה לא מדבר רק על זוגיות, אלא גם על התאהבות באופן כללי בחיים", סיפרה. "זה לא שחור-לבן, עצוב או שמח. זה יותר מציג חוויית עומק כזאת שמבקשת רפואה. אנחנו תמיד אומרים שהאהבה היא רפואה, אז זה אומר שיש חולי מסוים. זה הפחדים שלנו, החששות שלנו, דברים שצריך להתגבר עליהם כל הזמן".
אז איך חווה מרים-חוה את היציאה הזאת לאור? "זה מרגש, זה משמח. אני בעיקר שמחה שהשיר מקבל הכרה. אני מעדיפה לשים את היצירה באור, פחות אותי. אין בי כמיהה להיות סלב. היציאה לאור משמחת, מרגשת אבל יכולה להציף כל מיני דברים".
"אני חושבת שאני היום אדם שמח", סיכמה בנאי. "למדתי להכיר את הנפש שלי ולדעת מה נכון לה, מה טוב לה. מה הגבולות שלי".
