בסוף השבוע האחרון מלאו 100 שנים להולדתו של נתן יונתן, המשורר שהביא לנו שירים כמו "שיר ארץ", "האיש ההוא", "חופים", "נאסף תשרי", "הרדופים ליד החוף" ועוד.
שני בנים לנתן יונתן: הבכור, ליאור, שנהרג במלחמת יום כיפור, ובן הזקונים, זיו, אמן רב-תחומי ואיש תקשורת, חתן פרס אקו"ם ופרס סוקולוב, שבימים אלה הוציא לאור את "במקום פרידה", ספר שיחות עם אביו, שיחות בין בן לאב.
האזינו לריאיון עם זיו יונתן ודויד פרץ בכאן תרבות
בריאיון לגואל פינטו וענת שרון בלייס בתוכנית "גם כן תרבות" בכאן תרבות, סיפר זיו יונתן על אביו ועל מות אחיו. "ב-5 באוקטובר, יום שישי, ערב יום הכיפורים, מתכנסים להתכנסות שקטה חברים בחדר הקיבוץ. ואני זוכר שמאוד שמחתי שדווקא בערב הזה באו לברך את אבא שלי ליום הולדתו ה-50. תמיד היה משהו סמלי באיש שנולד ביום הכיפורים. ואני זוכר את עצמי נרדם בשקט, זה הלילה האחרון שהלכתי לישון ונרדמתי בשקט. למחרת ליאור נהרג, ואבא נהרג, ואמא נהרגה ואני נהרגתי".
לפני מותו של נתן יונתן, בשנת 2004, העניק המשורר לבנו זיו עשרה ספרים שיקרים לו במיוחד ונימק מדוע הם חשובים לו ולחיי בנו. "לא ידענו שהוא חולה אז. עובר שבוע, שבועיים, ואחרי חודש וחצי בסוף שיחת טלפון הוא אמר לי 'לא שכחתי, זה כל כך קשה'. האיש שכל חייו חי בספרים צריך לבחור עשרה ספרים".
"הספר הראשון ניתן לי אחרי חודש וחצי" סיפר. "הוא התקשר אליי לעבודה ואמר לי 'תבוא עכשיו'. ואני רץ והוא נותן לי את 'מובי דיק' ונפל ממנו קרטון – הוא גזר קרטונים יד שנייה על פי מידת הספר וכתב עליהם בכתב יד. ואחרי שבוע הוא נתן לי עוד אחד. בינתיים הסתבר שהוא חולה אבל במחלה שאמורים לחיות איתה כמה שנים. הוא נתן לי עשרה ספרים – ונפטר".
רבים מניחים שיונתן כתב את כמה משירי השכול המזוהים איתו ביותר בעקבות נפילת בנו במלחמה. אבל למעשה, רובם נכתבו בשנות ה-50. "אפשר להגיד שהאמן חש דברים", הסביר זיו. "הוא היה איש מפוחד. הוא כתב בשנות העשרה כבר על 'נעורים שבאו פתע אל סופם'. האיש היה באימת הבגרות, אימת הזמן. והתווך איתי היה הספרותי. יום אחד אני עומד במטבח, בטלפון, אני אומר לו 'אבא אולי תשאל אותי מה שלומי?' והוא אמר 'בן, אלה שאלות טריוויאליות'".
דויד פרץ, עיתונאי "ישראל היום" וחוקר בתמוז, בית המוסיקה באר-שבע, סיפר בשיחה על הלחנים הרבים לשיריו של יונתן, שבוצעו בידי אמנים כמו שלמה ארצי, חוה אלברשטיין וצביקה פיק. "אנשים לא מודעים כמה שירים הם מכירים של נתן יונתן גם מבלי לדעת שהוא כתב אותם. הדבר היפה הוא שיש משוררים שעושים יחסי ציבור לכל שיר שלהם שנכתב. אצל נתן יונתן היתה תמיד תחושה שהלחנת השירים שלו היא דבר מורכב".
וכשמסתכלים על המילים שלו, זה לא נראה כמו הדבר הברור מאליו להיות מולחן, בטח בכמויות כאלה. "התופעה של הלחנת שירי משוררים היא תופעה ישראלית מוזרה", אמר פרץ. "אין לנו הרבה שירים של משוררי על בשפות זרות שמולחנים כמו בארץ. ייטס לא מולחן על ידי אירים כל כך הרבה. אבל בישראל הולחנו לא מעט משוררים קאנוניים כמו ביאליק, אלתרמן, היה להם הכבוד הזה".
"נתן יונתן הצליח לעשות מה שגם לאה גולדברג עשתה - להיות המשורר הרגיש", הוא הוסיף. "מצד אחד משורר טוב מאוד, הרבה אמירות מרתקות, לא שפת יום יום. אבל מצד שני היה לו קסם שהרבה אנשים אהבו להלחין אותו, כי היה בו עולם על הגבול של הישראליות. ראית את הישראליות הרגילה, העצבנית, היומיומית ופתאום ראית את של נתן יונתן עם התבוננות מאוד חכמה על המציאות הישראלית, הרבה טבע".
