דוגמנית העל האמריקנית, בלה חדיד, שידועה בדעותיה הפרו-פלסטיניות, התייחסה הלילה (שישי) לראשונה למלחמה בישראל. בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, אחריו עוקבים 60.4 מיליון משתמשים, טענה חדיד כי קיבלה בתקופה האחרונה מאות איומים על חייה וכי מספר הטלפון הפרטי שלה הודלף.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי, לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
"סלחו לי על השתיקה שלי", פתחה חדיד. "עדיין לא מצאתי את המילים האידיאליות לשבועיים האחרונים, המורכבים והאיומים האלה, שבועות שהחזירו את תשומת הלב של העולם למצב שגבה חיים של חפים מפשע ומשפיע על משפחות במשך עשרות שנים. נשלחו אליי מאות איומים על חיי מדי יום, מספר הטלפון שלי הודלף והמשפחה שלי חשה בסכנה. אבל אי אפשר להשתיק אותי יותר. פחד הוא לא אופציה. האנשים והילדים של פלסטין, במיוחד בעזה, לא יכולים להרשות לעצמם את השתיקה שלנו. אנחנו לא אמיצים - הם כן".
"הלב שלי מדמם מכאב מהטראומה שאני רואה, כמו גם מהטראומה הממושכת של הדם הפלסטיני שלי, כשאני רואה את תוצאות התקיפות האוויריות בעזה", המשיכה. "אני מתאבלת עם כל האימהות שאיבדו ילדים ועם הילדים שבוכים לבד. על כל האבות, האחים, האחיות, הדודים, הדודות והחברים שלעולם לא יתהלכו שוב על האדמה. אני מתאבלת על המשפחות הישראליות שהתמודדו עם הכאב והתוצאות של ה-7 באוקטובר. אני מגנה את התקפות הטרור על כל האזרחים, בכל מקום. פגיעה בנשים וילדים וגרימת טרור אינה תורמת לתנועה לשחרור פלסטין. אני מאמינה עמוק בלבי, שאסור לקחת ילד או כל אדם ממשפחתו, לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת. זה נכון לגבי אנשים ישראלים ופלסטינים כאחד".
"חשוב להבין את הקושי של מה זה להיות פלסטיני, בעולם שרואה בנו לא יותר מטרוריסטים שמתנגדים לשלום", הוסיפה חדיד. "זה מזיק, זה מביש, וזה לא נכון באופן קטגורי. אבי נולד בנצרת בשנת 'הנכבה' (1948). תשעה ימים לאחר שנולד, הוא, בחיק אמו, יחד עם משפחתו גורשו מביתם בפלסטין, והפכו לפליטים, הרחק מהמקום שפעם כינו בית. סבא וסבתא שלי, לעולם לא הורשו לחזור. משפחתי הייתה עדה ל-75 שנים של אלימות נגד פלסטינים, ובעיקר פלישות אכזריות של מתנחלים שהובילו להרס של קהילות שלמות, רצח בדם קר וסילוק בכוח של משפחות מבתיהן. בניית התנחלויות על אדמות פלסטיניות נמשכת עד היום. הכאב של זה בלתי נתפס".
"כולנו חייבים להתייצב יחד בהגנה על האנושות והחמלה - ולדרוש מהמנהיגים שלנו לעשות את אותו הדבר", כתבה עוד. "כל הדתות שואפות לשלום, הממשלות הן שמושחתות, ושילוב ביניהן גורם לחטא הגדול מכולם. אנחנו אחד, ואלוהים ברא את כולנו שווים. על כל שפיכות הדם, הדמעות והגופות יש להתאבל באותו כבוד. בעזה יש משבר הומניטרי שיש לטפל בו בדחיפות. משפחות זקוקות לגישה למים ולמזון. בתי החולים זקוקים לדלק כדי להפעיל גנרטורים, לטפל בפצועים ולהשאיר אנשים בחיים".
"למלחמות יש חוקים - ויש לקיים אותם, לא משנה מה", סיכמה חדיד. "אנחנו צריכים להמשיך להפעיל לחץ על המנהיגים שלנו, באשר אנחנו, לא לשכוח את הצרכים הדחופים של תושבי עזה, ולהבטיח שאזרחים פלסטינים חפים מפשע לא יישכחו במלחמה הזו. אני עומדת לצד האנושות, באמונה שהשלום והביטחון שייכים לכולנו".
ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה התייחסה גם אחותה של חדיד, ג'יג'י, למתרחש בישראל וברצועת עזה. "אני מלאת אמפתיה וליבי כואב על המאבק הפלסטיני והחיים תחת הכיבוש", כתבה אז בפוסט שפרסמה. "זו אחריות שאני נושאת עליי מדי יום. אבל אני מרגישה גם אחריות כלפי חבריי היהודים, כשם שהייתי לפני".
