המחזאית, הבמאית והסופרת עדנה מזי"א הלכה הבוקר (ראשון) לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. כך הודיע היום תיאטרון בית ליסין. מזי"א נחשבה אחת המחזאיות המצליחות בתיאטרון הישראלי, פורצת דרך, שכתבה וביימה כמה מההצגות המצליחות ביותר בארץ וזכתה להכרה בינלאומית. היא נודעה בשותפות המקצועית עם חברתה הקרובה ענת גוב, כשביימה את כל מחזותיה בהם "חברות הכי טובות" ו"סוף טוב". מזי"א תובא למנוחות ביום רביעי בשעה 11:30 בבית העלמין במושב נהלל.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי, לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
מזי"א החלה את דרכה המקצועית כתסריטאית, ובשיתוף עם עמוס גוטמן כתבה את התסריטים ל"נגוע", "בר 51" ו"חימו מלך ירושלים". את דרכה בעולם התיאטרון החלה ב-1991 בתיאטרון חיפה, כשכתבה את "וינה על הים".
בשנת 1993 כתבה את המחזה המזוהה איתה ביותר, שזכה להצלחה חסרת תקדים "משחקים בחצר האחורית", שנכתב בעקבות פרשת האונס הקבוצתי בשמרת. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון חיפה בבימויו של עודד קוטלר ובהמשך בתיאטרון הקאמרי בבימויו של נועם שמואל. ב-2022 עלה מחדש בתיאטרון בית ליסין בבימויו של עידו רוזנברג. המחזה תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי העולם.
היא כתבה וביימה שנים רבות בתיאטרון הקאמרי, שם נרקמו השותפויות הפורות עם הבמאי עומרי ניצן שביים את מרבית מחזותיה, וביניהם "סיפור משפחתי" ו "המורדים" – שעליו זכתה בפרס התיאטרון כמחזאית השנה, אשר עסקו בסיפור משפחתה האישי, "היה או לא היה" שאף לו כתבה תסריט לקולנוע יחד עם אלונה קמחי, "האריסטוקרטים", "היריון” ועוד. בין המחזות נוספים שכתבה וגם ביימה "הורדוס", "ילדים רעים", "רומן משפחתי", "הפושעים החדשים" ו"החדר האחורי".
בשנים האחרונות עבדה בתיאטרון בית ליסין, לו כתבה את "זוג" בבימויו של אילן רונן, העוסק באלימות רגשית של בעל כלפי אשתו. ובימים אלה מתקיימות בבית ליסין חזרות ל"סטמפניו", מחזה שעיבדה לרומן הקלאסי של שלום עליכם ויעלה בסוף ינואר. בנוסף כתבה כמה ספרי ילדים בהם "סבתא עוד פעם", "הרפתקה בתיאטרון", "ילד יום ילד לילה", "מה עושים עם סבתא" ו"קוקולולי" בהוצאת כנרת זמורה-ביתן ושני ספרים למבוגרים "רומן משפחתי" ו"התפרצות x".
"הלב נשבר, עדנה הייתה חברה ושותפה נאמנה לדרך ארוכה בעולם התיאטרון", ספדה לה ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. "היא הייתה מחזאית ובמאית עם קול נשי חזק, ברור ובלתי מתפשר, שבחרה באומץ ובעין חדה לעסוק בנושאים רגישים ולהעלות אותם לסדר היום דרך הבמה. עדנה היתה אישה שנונה, דעתנית ומלאת הומור, שפיה וליבה היו תמיד שווים, היא תחסר לי ולתיאטרון מאוד".
