66 ימים לפרוץ המלחמה, הזמר והיוצר המצליח סטטיק (לירז רוסו) שחרר הבוקר (שני) את "הלם קרב". השיר החדש נכתב מנקודת מבטו של אלמוג, אחיה של זוגתו רונה-לי שמעון, לוחם בקרבי המשרת ברצועת עזה.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי, לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
"החל מהשבעה באוקטובר חיינו כישראלים השתנו", מסר סטטיק. "כל העם שלנו מאוחד מאחורי החיילים וזה הזמן להשמיע את קולם. רציתי לעשות משהו בסגנון שלי, מתוך הנשמה שלי".
"את הסיפור האישי של הלוחמים אני חי מתחילת הלחימה דרך אחיה של רונה-לי, אלמוג", הוסיף. "אני שומע את החוויות שלו ועובר את התקופה עם רונה-לי והמשפחה והרגשתי שאנחנו כעם לא מדברים מספיק על מה שהם עוברים שם. אני יודע שאנחנו הולכים לנצח בגדול ולהביא תקווה גדולה לעם ישראל".
החטופים שעדיין בשבי חמאס: הרשימה המלאה
את השיר כתבו והלחינו סטטיק, הדי-ג'יי דור גל וג'ורדי (ירדן פלג) שגם אחראי על ההפקה והעיבוד המוזיקלי.
הלם קרב
מילים ולחן: לירז "סטטיק" רוסו, דור גל, ירדן "ג'ורדי" פלג
עיבוד והפקה מוסיקלית: ירדן "ג'ורדי" פלג
ברור לי למה אני פה,
על כל מה שהם עשו כל מי שהם לקחו רק בשבילם אני פה,
רחוק מהבית נגמר לי המים גם ככה לא בא לי לשתות,
עליתי בקשר אמרתי שהכל בסדר - אבל זה לא.
כבר כמה ימים לא דיברתי עם אמא לקחו לי ת'פלאפון איך שנכנסתי,
ישנתי שעה משלשום להיום ואתמול בעמדה שלי כבר התעפצתי,
אני והחבר'ה נולדנו לשלם ת'מחיר כי בכנסת הם לא לומדים לקח,
אתם מטיילים בשבת בשדות, ואני בשדות פה דיווחתי על פרח.
מעבירים את הזמן פה בשדה הקרב,
עם קפה שחור פחות שחור מהמצב,
אלמוג הגבר יושב עם הנגב כבד על הגב,
תמסרו נשיקות, חייב לסיים, הוקפצנו עכשיו.
בלילות אני כותב מילה לאמא,
שהילד שלה גיבור פה מקדימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו.
בלילות אני כותב מילה לאמא,
משקר לה שעוד לא נכנסתי פנימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
צאי מההלם, הלם -
קרב.
הלם.
קרב.
הצבא שלי הכי מוסרי בעולם,
הקש בדלת הקש בגג,
רוצה לירות? תבקש אישור,
הם יורים עליך? תחפש ממ"ד,
הם רוצים לשנוא, הם רוצים שואה,
בלי הרכבות, בלי המסילות,
נכון שמבחוץ אני חזק אני לוחם אבל בראש,
יש לי מלא קולות.
אתה עוד קורא לי הנאצי נתתי לילד ת'סוף של המים,
במקום להגיד לי תודה הוא החזיר לי מבט של שנאה בעיניים,
אני פה לנקום את השבי של כל מי שאי פעם חטפו מהבית,
ואתה פה לכרות את הראש ליונה שציעה לך עלה זית.
וכולם קוראים לנו מלח הארץ,
ואף אחד לא מבין מה זה בתכלס,
לרצות ת'חיים ולרקוד עם המוות.
המוות.
בלילות אני כותב מילה לאמא...
נתנו לי ת'וואטסאפ לכמה דקות,
מפה אני שוב עולה על הנמר,
בבוקר קיבלנו לבית נ"ט,
היה לי מזל, זה בחדר אחר,
הצוות פגוע איבדנו שלושה,
אבל כולם רוצים להמשיך את הקרב,
בקיצור שמרי על אחי הקטן,
מחר על הבוקר שולח מכתב.
