בזמן שצמד המילים "ביחד ננצח" הפכו קצת לסיסמה שחוקה, סאבלימינל ומשפחת תאקט החליטו לחזור לשתף פעולה. אולי כי זה באמת הזמן להיות ביחד. בריאיון בתוכנית "תרבותניקים" בכאן רשת ב, הראפר והמפיק המוזיקלי סיפר אמש (ראשון) על שיתוף הפעולה ועל ההופעות בתקופה המורכבת כל כך שעוברת על כולנו.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
"אנחנו הופענו בקיסריה בחודש מאי", סיפר סאבלימינל. "המשפחה של החטוף שלומי זיו ישבה אז בשורה הראשונה. שמנו תמונה גדולה של שלומי על כל המסך האחורי וביקשנו מכל הקהל להתפלל בכוונה אמיתית שיחזור הביתה ושיחזרו איתו עוד. 11 ימים אחרי, ב'מבצע ארנון' שלומי זיו חזר הביתה עם עוד שלושה חטופים".
"ביום חמישי שעבר, בקריית מוצקין, הייתה לנו סגירת מעגל מרגשת מאוד", הוא הוסיף. "שלומי הגיע עם המשפחה שלו וישב בשורה הראשונה. שמחתי לשמוע ממנו שהוא בסדר. הוא אומר שעוטפים אותו, מחבקים אותו ועוזרים לו בכל התחומים ושכולם בסדר גמור".
האזינו לריאיון המלא עם סאבלימינל בכאן רשת ב
ובתוך המלחמה, עלה הצורך לחזור ולהופיע יחד עם משפחת תאקט. "עם כל הפרידה שלנו, קראנו לעצמנו תמיד 'אחים' ו'משפחה'", אמר סאבלימינל. "עם הזמן אהבת חינם פחות הייתה שם ושנאת חינם נכנסה, פחות מהצד שלי. עניינים של אגו וכעס, בלי איזו סיבה. אנשים מדמיינים שהיה ריב או סכסוך".
"הכי סמלי זה שאני ויואב (הצל) אליאסי חזרנו להיות יחד, עם כמה שאנחנו הפכים בכל כך הרבה דברים", הוא אמר. "זה ממש סמלי בעיניי לאחדות שעם ישראל צריך. עכשיו עם משפחת תאקט, זה ממש מרגיש לנו הדבר הנכון לעשות. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בוואן בדרך להופעה, כמו פעם. כל הצחוקים והזיכרונות, אין לנו את זה לאף אחד אחר. אני חושב שזאת גם הדרך הנכונה לגרום לדברים לקרות באופן אותנטי ומהלב".
לרגל האיחוד, סאבלימינל, הצל, איציק שמלי וסיוון שחררו יחד שני שירים חדשים - "עוף החול" ו"כולם יחד". "המסר של 'כולם יחד' חייב לעבור. הגורל של הילדים שלי, שלך או מי שבאמונה שלו הפוך מאיתנו - הוא אחד ותלוי באחדות שלנו", הוסיף. "זה הביטחון שלנו, זה הבית שלנו. אני באמת מאמין בזה. הדור של ההורים שלנו בנה לנו עולם, בנה לנו מדינה שהיא נס. לא יכול להיות שאנחנו נשאיר לילדים שלנו פחות".
קשה שלא לתהות איך מרגיש אמן כמו סאבלימינל ליצור בתקופה הזאת. "בשבילי זה מאוד מאתגר. אני מרגיש שאני יצרתי הרבה לתקופה הזאת. שכתבתי את 'חי מיום ליום' על התקופה הזאת, את 'בילאדי' ו'פרחים בקנה' ו'התקווה' כל השירים האלה נכתבו על זה, כמו בנבואה שחס וחלילה מתקיימת".
"יש אנשים ששואלים אותי את מי אני מעריץ", הוא שיתף. "אני מעריץ את אותם אנשים שב-7 באוקטובר שמו על עצמם מדים והלכו לשטח ועד עכשיו נלחמים שתהיה מדינת ישראל, על החיים שלנו, של כולנו. חייבים לכבד את זה, ולדעת שזה עלינו בשביל המדינה המשותפת הזאת".
ואיך התחושה להופיע בידיעה שהחיילים שלנו נלחמים באותו זמן בעזה? "קודם כל זה מאוד מרגש", הסביר. "אני מופיע כמעט כל יום לחיילים. מאוד מרגש אותי להופיע מולם ולהיות איתם. אני יודע את המשמעות של זה עבורם. הם באים ומדברים וכותבים לי. מסתבר שזה ממש מרים אותם ומחזק אותם, עוזר להם לפרוק, לעבד ולדבר על מה שעובר עליהם כי כולם במוד של מלחמה. בכלל, ההופעות היום זה לא רק מוזיקה. זאת זריקת מורל, כמו תרופה לנפש".
"אסור לצאת מעזה לפני שגומרים שם את העבודה", הוא אמר. "זה מה שכולם אומרים וזה מה שאנחנו מרגישים. לא להגיע למצב שעוד פעם יושבים לנו על הגבולות, לא בעזה ולא בקריית שמונה. אף אחד לא יכול להרשות לעצמו שהאהובים שלו יחזרו לגור בבית כשמהמרפסת אתה רואה את חיזבאללה. אי אפשר לחזור למצב הזה. די, התעוררנו. עכשיו צריך למצוא פתרונות".
"אני לא איש צבא או ראש הממשלה כדי להגיד מה הפתרונות", הוסיף עוד. "אבל בשביל שאנשים יחזרו לגור בבתים שלהם, צריך לייצר את הביטחון הזה. הלוואי שנצליח לייצר את זה ובאמת נוכל לחגוג, גם בעזה וגם בצפון. בינתיים אנחנו נוסעים לחבק את החיילים שלנו. יש לנו צבא של אריות".
