בלי רקדניות, אורחים או פירוטכניקה מוגזמת, פאר טסי מביא את עצמו - והוא לא צריך יותר מזה. השיר שפתח את המופע, "רוז", מהאלבום "רדיו שטח 2" העביר טירוף בקהל שצרח את המילים בקולי קולות. בכלל עושה רושם שגם אם פאר לא ישיר יותר מידיי, הקהל שלו יודע את כל המילים, אפילו בצורה חריגה. הרגעים האלה של שירה בציבור מחממים לטסי את הלב וכנראה גם לכולנו, מצאנו את הדבר המאחד.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
מדובר בזמר שבא לתת את הנשמה והחיבור שלו לקהל הוא טוטאלי. כל דגל שעליו תמונה של נופל מהמלחמה שבה אנחנו חיים, קיבל תשומת לב מלאה. לפני שהחזיר את הדגל, בעדינות, הוא הוסיף נשיקה, מחווה מרגשת. סוג של הבעת כבוד לאלה שכבר לא איתנו ובזכותם אנחנו פה בפארק. כשמאחוריו הנגנים, הוא הלך מצד לצד על הבמה כדי להתייחס לכולם והביע התעניינות באלה שמאחור. באופן חריג ביותר, טוטאלי כבר אמרתי? הוא ירד אל הקהל. שתבינו, 50 אלף איש ופאר מטייל בין המעריצים שכנראה הגיעו לפארק כבר ב-18:00 ותפסו מקום (בעמידה כן?) הכי קרוב אל הבמה.
יש משהו קל, לא מתאמץ אבל מדוייק במופע שמשלב להיטים מהדרך הארוכה שעשה טסי. למרות הגודל של המקום, יש תחושה של אינטימיות, כאילו הוא שר באופן אישי לכל אחד. זה הזמן להגיד שהבימוי הוא עוד צד מנצח של המופע. כשמסתכלים על המסכים מבינים שהמופע נוצר בשביל קהל המעריצים ששילמו ממיטב כספם וההפקה רוצה שכולם ייצאו מרוצים. האגו נשאר מחוץ לפארק וגם מי שעמד אחרון ראה את כל ההופעה. לא היה רגע שפאר לא היה על המסכים, מחייך, מאושר, מתרגש. ככה יוצרים אינטימיות, ככה הקהל יכול לשאת את ההופעה בפארק.
אין ספק שהמקום בעייתי. עושה רושם שפארק הירקון הוא קיסריה החדש, חייבים לעשות עליו וי. אז בואו ננסה לעצור ולהגיד - לא חייבים. החום של תל אביב באוגוסט מזעזע, הפארק צפוף עד כדי כך שמישהו ממש סימס כשהנייד שלו על הגב שלי וכשהמופע התחיל, זה אחרי שכבר עמדתם שעה.
כולם מאוד משתדלים - הדרך אל הפארק וחזרה הייתה קלילה יותר, באדיבות הרכבת שכבר יודעת להתנהל בהפקות כאלה, המשטרה שעטפה את הפארק והכווינה או חסמה את מי שצריך וגם חברת האבטחה שלא חסכה במשאבים. תוך דקות היינו בפנים אחרי שתי בדיקות בתיקים וסריקת כרטיסים, כי כמו שאמר המאבטח "במדינה שלנו אין דבר כזה יותר מידיי בדיקות".
בתחילת המופע הוצגה שקופית גדולה, לפיה אם תהיה התרעה יש לשבת על הקרקע ולהגן על הראש. שלא נשכח שאנחנו עדיין במלחמה ולכו תדעו.
ולי? ההופעה בפארק בעיקר עשתה חשק לראות את פאר טסי עם הרפרטואר והקול המצויין שלו במקום אחר. מישהו אמר מנורה? טדי?
