"כשהלב בוכה", "מי שמאמין", "מלכת היופי שלי", "חלום מתוק", "את המחר שלי", "עד סוף העולם", הם רק חלק קטן מתוך מאגר הלהיטים העצום עליו חתום הפזמונאי יוסי גיספן, חתן פרס מפעל חיים של אקו"ם על שם אהוד מנור. בריאיון בתוכנית "תרבותניקים" בכאן רשת ב, סיפר הערב (רביעי) גיספן איך הכול התחיל ועל התחושות שמלוות אותו מאז פרוץ המלחמה.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
"האמת שהופתעתי", סיפר גיספן לאחר ההכרזה על הזכייה בפרס החשוב. "להגיד לך שאני אוהב סיכומים? אני לא אוהב סיכומים. אני חושב שזאת סוג של תחנה שעוצרים בה לרגע כדי להיזכר וממשיכים הלאה".
האזינו לריאיון המלא עם יוסי גיספן בכאן רשת ב
גיספן, על פי נתוני אקו"ם, כתב קרוב ל-1,200 שירים. אז איך הכול התחיל? "לפני 30 ומשהו שנה אני פשוט ישבתי בבית בתקופה שהייתי פצוע אחרי תאונת עבודה", הוא נזכר. "בא אליי חבר ואמר לי 'תקשיב, יש לי איזה בחור, משה רודריגז. אולי תכתוב לו שיר?' אמרתי לו 'אבל מה לי ולזה?'. אז הוא ענה 'גם ככה אתה לא עושה כלום, אתה בבית, תאונת עבודה'. אז הוא הביא אותו אליי".
"כתבתי לו איזה שיר וכשהלכנו להקליט את זה באולפן מושיק עפיה פגש אותי ואמר 'אולי תכתוב גם לי'", הוא סיפר. "כתבתי לו את 'סך הכול נשיקה' ועשינו כמעט חצי אלבום. ומשם אחרים שמעו וביקשו וזהו, ככה זה התגלגל. פשוט אינרציה, אף פעם לא תכננתי את הדבר הזה. מכל השירים שלי שיר אחד היה שיר שכתבתי לעצמי מתוך כוונה שהוא יישאר במגירה, ולא כדי שייצא לאור", שיתף גיספן. "גם אותו בסוף אשתי מסרה לחבר, רונן ירקוני. הוא הלחין אותו ומסר לאייל גולן. הוא נקרא 'סרט שחור לבן'".
עם שורה ארוכה של שירים, נוצרה שורה ארוכה של קשרים שהתפתחו עם האמנים הרבים שהקליטו אותם. קשה שלא לתהות אם לגיספן יש חיבור מיוחד עם אמן כזה או אחר. "אני אוהב את כולם. נכון שזה נשמע קצת מתחמק וקלישאה, אבל אני אוהב את כולם כי לכל אחד יש את הייחוד שלו. אחד מצחיק אותי, אחד יודע להביע את הצד הסיפורי של השיר, אחר יודע לנגן אותו ואחר יודע לסלסל אותו. כל אחד יש לו את הייחוד שלו".
"אני רוצה בהזדמנות הזאת להגיד תודה לכל האמנים, המבצעים ולכל המלחינים, לכל המפיקים המוזיקליים ששיתפתי איתם פעולה לאורך השנים", אמר גיספן בריאיון. "כל אחד מהם הוא חלק מההצלחה, הוא חלק מהלהיטים. הצלחה לא נוצרת עם איש אחד או עם אדם אחד, רק עם שיתופי פעולה. רק עם ההפרייה הזאת שאחד מפרה את השני. ובכלל, הארץ הזאת מורכבת מכל כך הרבה גוונים, שכשאתה מערבב את הצבעים - אז אתה מקבל דברים שהם טעימים גם לאוזן הזו וגם לאוזן הזו".
אז במה עוסק גיספן בימים אלה? "האמת שכבר לפחות חמש שנים הזזתי את עצמי הצידה מהתתחום, לטובת המשפחה ועניינים אחרים. רציתי קצת אוויר. עבדתי בתחום הזה בצורה אינטנסיבית במשך 30 שנה. רציתי להניח את הרגל מהדוושה, לשבת קצת, להתפנק עם הילדים, עם הנכדים, עם האישה".
"השנה האחרונה, הייתה השנה הארורה ביותר שהייתה למדינת ישראל, ומצד שני היא השנה המבורכת ביותר של מדינת ישראל", הוא אמר. "אלמלא האסון הארור והנורא הזה שנפל עלינו, העם הזה לא היה מתעורר. אני מתחיל בצורה אופטימית להאמין שניצנים של תקווה נולדים כאן, כי אנשים מתחילים להתפכח".
"אנחנו 'הזקנים השמנים' האלה שכבר כל אחד מתבצר בדעתו, אנחנו האסון של המדינה", הוסיף גיספן. "אנחנו התקלה הגדולה של המדינה, אנחנו הטעות של המדינה. תסתכלו על הפרחים היפים, תסתכלו על החיילים. תסתכלו על האחדות בצבא. שם אין ימין-שמאל, אין דתי-חילוני, אין אשכנזי ואין מזרחי. שם כולם צבא שלם של אריות, שנלחמים יחד כולם בשביל כולם, אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. אין את הפערים האלה שאנחנו מוצאים ברחוב".
"בואו נלמד מהצעירים האלה, בואו נחקה אותם", הציע. "אלה שמקריבים את הדבר היקר להם מכול, כדי שאנחנו נוכל לשרוד כאן. תפסיקו להתקוטט עם עצמכם, עם ישראל. צריך לנצל את זה. אפשר לתקן, יש עתיד לארץ ולעם הזה. אנשים חווים את התקופה הכי קשה מאז שקמה המדינה. כל פעם שצמד המילים האלה מתפרסם 'הותר לפרסום', אנשים חוטפים חץ ללב. לא כולם יודעים לעמוד איתנים מול צמד המילים האלה. צריך לדעת לקחת את זה ולמנף את זה למקום של בואו נתקן. בואו נתאחד".
אז מי מבין השירים שכתב הכי קרוב ללבו? "בשנה האחרונה שני שירים היו קרובים ללבי", הוא שיתף. "'מי שמאמין', שהוא נתן רוח גבית לחיילים שלנו, נתן להם רוח של עידוד. נתן לעם הזה עידוד, תאמינו. יהיה בסדר, אל תדאגו, הכול טוב. יש לנו אבא בשמיים ששומר עלינו. יש לנו את הצבא הכי טוב. לא לפחד".
"מצד שני, היות שאנו חיים במציאות העגומה הזאת שכל רגע לא צפוי פתאום קופצת הודעה, אז יש שיר שפחות התפרסם", הוא סיפר. "קוראים לו 'צל ישראלי', טל שגב הלחין ואני כתבתי ב-2013. הוא נכתב מזווית של חלל שכבר הקריב את הדבר היקר לו מכול, הוא פונה אל המדינה ואומר לה 'תתעוררי ותביני, שמאחר ואחר את מי שאת'. תתאחדו. זה המסר שלי".
