השחקן הוותיק ואיש התיאטרון אורי לוי הלך לעולמו היום (חמישי) והוא בן 93 במותו. לוי היה שחקן התיאטרון הקאמרי במשך שנים רבות. בשנים 1995 עד 2007 שימש מנכ"ל תיאטרון גשר.
"בצער רב אנו נפרדים היום מאורי לוי", ספדו לו בתיאטרון גשר. "איש אשכולות, ציוני נלהב, לוחם בהגנה, שחקן גדול, מנהל מוכשר, אבל בעיקר חבר, איש נבון, שתמיד ייתן עצה נכונה. תודה לך אורי יקר שהיית איתנו, שליווית את התיאטרון הזה תקופה כה ארוכה ומשמעותית. אנו מוסרים את תנחומינו לבתו, נכדיו וניניו".
לוי נולד בתל אביב בשנת 1931. הוא גדל בפתח תקווה והתחנך בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. כשהיה בן 16 הצטרף לארגון ההגנה. כשהיה בן 21 הצטרף לוי אל תיאטרון האהל. במשך שלוש שנים הופיע בו בתפקידים מרכזיים בהצגות "אלדורדו", "תה וסימפתיה", "הם ידעו מה רצונם", "העיר הזאת", "סוף העולם", "הדגן הוא ירוק" ועוד.
בשנת 1955 הוזמן על ידי בימאי התיאטרון יוסף מילוא להצטרף כשחקן קבוע בתיאטרון הקאמרי. הוא השתתף בתפקידים בולטים במחזות רבים, בהם "מריוס", "כנרת כנרת", "אדם לכל עת", "קוריולנוס", "נפוליון - חי או מת!", "בשפל", "ירמה", "מלאך האבן", "מנהל הבית", "אח, הימים הטובים" ועוד.
בשנת 1960 הופיע בלונדון בתיאטרון "וורק שופ" במחזה "סם הקופץ גבוה מכולם". בנוסף, הופיע בתיאטרון העממי במחזמר "הרוטשילדים" ובתיאטרון הפרטי במחזות "למה לא הלילה", "האדיוטית", "משפט מרי דוגן" ועוד.
לוי נבחר בשנת 1995 לתפקיד מנכ"ל תיאטרון גשר. כמנכ"ל התיאטרון קיבל בשם גשר תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז האקדמי רופין. לאחר פרישתו מניהול התיאטרון בתום 12 שנים בתפקיד, התמנה לוי לחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ונבחר לשמש כיו"ר המדור לתיאטרון.
מלבד עבודתו בתיאטרון, הוא השתתף בסרטי קולנוע רבים, בהם "גבעה 24 אינה עונה", "אלדורדו", "כל ממזר מלך", "מוישה ונטילטור", "הוא הלך בשדות", "מבצע יונתן" וכיכב בסרטים בינלאומיים כמו "אישה ושמה גולדה", "מזימות בירושלים", "המתופפת הקטנה", "הבית ברחוב גריבלדי" ו"השגריר". בנוסף, דיבב לוי את את דמותו של פייטרו רוסי, אביו של מרקו, בסדרת האנימציה המיתולוגית "הלב".
בשנת 2008 הוענק ללוי אות יקיר העיר תל אביב יפו. אשתו, השחקנית והעיתונאית טלילה לוי בן-זכאי הלכה לעולמה ב-2023. הוא הניח את בתם, רוני, שני נכדים ונינה.
