עוד אירוויזיון אבל קצת אחרת.
לסקר אירוויזיון בזמן מלחמה לא דומה לאירוויזיון רגיל. תוסיפו לזה את כל החוקים החדשים של איגוד השידור האירופי שכולי תקווה שלמען האירוע הזה שנקרא "תחרות הזמר הגדולה באירופה" יעלמו מהעולם ותבינו שלא מדובר רק בפסטיבל ענק.
הערב ישראל נכנסת למשחק. יש לנו זמרת מצויינת שכולה לב, ללוות אותה זו זכות גדולה. הסיפור שלה, הסיפור שלנו הולכים יד ביד בכל ריאיון ובכל מבט בעיניים. אני מסתכלת עליה מהצד ונפעמת. הבחורה הצעירה הזאת עברה את הגרוע מכל והיא כאן. בראש מורם, בגאווה ובאחריות.
היא מתהלכת בהודיה יומיומית על עצם זה שנשארה בחיים. היא מלמדת אותנו שיעור בצניעות, בהכרת תודה על הדברים שנראים לנו טריוויאליים - לנשום למשל. אין לה שום גינונים והיא בולעת בשקיקה את ההערות החכמות של אנשי המשלחת.
יש איתה אנשים מקצועיים אחד אחד - סיון יאנג גאון האירוויזיון עושה את זה בפעם התשיעית, יובל כהן האיש שביים את האירוויזיון בארץ, האירוויזיון שנבחר למוצלח ביותר ובאמת כשראיתי את התוכנית האומנותית בחצי הגמר הראשון והתביישתי בשביל השווייצרים על יצירה בינונית ומטה שלא אומר מסיבת סיום כיתה ו' חשבתי למה לא השתמשו בו, וכמובן הבמאי ואיש התוכן יואב צפיר, אין צורך להוסיף. אליהם נילווים כבר חודשים אנשי תאגיד השידור הישראלי "כאן" שעובדים מסביב לשעון כדי שהכול יתקתק בצורה הנעימה ביותר.
לצידה של יובל נמצאת אמא שלה. את הקשר ביניהן אי אפשר להסביר. כל מה שצריך זה מבט מאמא ויובל יודעת שהכול בסדר. את אחד הראיונות איתן סיימנו שלושתינו בוכות. תראו בקרוב. כשמסביב צפויות הפגנות, יובל תעלה הערב על הבמה הגדולה באירופה. מדינת ישראל כולה מאחורייך יובל יקרה, שיהיה המון בהצלחה.
