במתחם המכוניות השרופות במושב תקומה, שמהווה חלק מפרויקט הזיכרון הלאומי "משבר לתקומה", מוצגת בימים אלה התערוכה "אז והיום" של הצלם זיו קורן. התערוכה מציגה צמדי תמונות שצולמו באותה נקודה בדיוק - בזמנים שונים: האחת בימים הראשונים למלחמה, והשנייה כיום, שנתיים אחרי.
האזינו לריאיון המלא עם זיו קורן בכאן חדשות ברשת ב'
בריאיון השבוע בתוכנית "תרבותניקים" בכאן חדשות ברשת ב', הסביר קורן כי הפרויקט נועד לשקף את תמונת המצב הנוכחית בעוטף עזה. "חזרתי לכבישי ויישובי העוטף על מנת לשחזר את התמונה המדויקת שצילמתי אז", הוא סיפר. כדוגמה הציג את תחנת המשטרה בשדרות: מול תיעוד ההריסות המוחלטות לאחר הקרב, מוצגת תמונה עכשווית של רחבה הכוללת אנדרטה, מדשאות וילדים משחקים.
לצד תמונות השיקום והבנייה מחדש, קורן מתאר מציאות מורכבת שבה התיעוד משמש כגשר בין העבר לעתיד. "מלאכת התיעוד פה היא באמת קריטית בשביל להשאיר פה מסמך לדורות הבאים", אמר בריאיון. לדבריו, התחושה בשטח נעה על הציר שבין זיכרון לתקומה: "מצד אחד תחושה של עשייה ושל שיקום, ומצד שני הניסיון והרצון בכל זאת לשמר ולזכור".
קורן, שהיה מהצלמים הראשונים שתיעדו את הזוועות בבוקר 7 באוקטובר, שחזר את ההחלטה לרדת לדרום תחת אש. "לא חשבתי פעמיים, זה מה שאני עושה כל חיי", אמר, אך הודה כי חוסר הידיעה שיחק תפקיד: "אני באיזשהו מקום שמח על העובדה שלא הבנתי את גודל האירוע ואת רוחב היריעה, כי אחרת אני מניח שהיו לי ספקות".
חלק ניכר מהריאיון הוקדש ליחס המשתנה של התקשורת העולמית כלפי האסון הגדול ביותר שהתרחש בישראל. קורן, שמרבה לעבוד עם גופים בחו"ל, ציין כי בעוד שבשבועות הראשונים למלחמה הייתה דרישה גבוהה לתיעוד מהארץ, כיום ניכרת ירידה במוטיבציה ואף שינוי באג'נדה התקשורתית. "יש תחושה שהזיכרון אצלנו הוא מאוד חד וברור, אבל בעולם הנושא הזה קצת נשכח", אמר, והוסיף כי התקשורת הבין-לאומית "עיצבה את האג'נדה שלה בצורה מאוד פרו-פלסטינית".
בהקשר זה שיתף קורן כי מוסדות תרבות וגופים שונים בעולם שביקשו בעבר להציג את תערוכותיו, חזרו בהם או ביקשו לדחות את המיצגים. הסיבה לכך, לדבריו, נובעת בעיקר מפחד. "מוסדות קיבלו רגליים קרות. פחדו מוונדליזם, פחדו מהפגנות ושיעשו עליהם חרמות", הוא הסביר, וציין כי הדבר הפך לאתגר להציג את הזווית הישראלית בעולם.
בימים אלה עובד קורן על ספר המשך לספרו הקודם ("שבעה באוקטובר"), מתוך ראייה היסטורית רחבה. "אנחנו באמת בימים קריטיים בקנה מידה כמו מרד בר כוכבא", טען קורן. "אני חושב על מי שיפתח את הספר הזה עוד 20 שנה, שילמדו ויכירו ויבינו את מה שקרה פה בתקופה הכל כך קריטית הזאת". הספר צפוי לכלול תיעוד עדכני, כולל של שורדי השבי גלי וזיוי ברמן עם חזרתם לשכונת דור צעיר בכפר עזה, המקום ממנו נחטפו עם חברתם אמילי דמארי.
למרות תהליך השיקום שתיעד, קורן הדגיש כי המלאכה עוד לא תמה. "אנחנו עדיין בציפייה שרן גואילי יחזור אלינו לקבורה ראויה בישראל". מיצג הזיכרון הלאומי "משבר לתקומה" הוקם ביוזמת משרד המורשת והחברה הממשלתית לתיירות.