סגן א', טייס קרב בטייסת 107, התראיין היום (שלישי) לתוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב' וסיפר על ההתרחשות מאחורי הקלעים של הגיחות האוויריות באיראן.
סגן א' סיפר שהוא סגר שבת בבסיס כשהתחילה המלחמה: "זה אחרי הרבה זמן של הכנות גם בטייסת, גם בכללי בחיל. תוכניות, עבודה על המטוסים ואימונים ארוכים". כשנשאל כמה זמן הוא מתאמן לקראת התקיפות הללו, הסביר: "אני בצבא בערך חמש שנים, כל הקורס טייס, כל האימונים שלפני, גם ההגעה על הטייסת - בסוף מתאמנים בשביל הדבר הזה".
סגן א' תיאר את התהליך שקודם ליציאה לגיחה: "עושים תדריך מן הסתם. כל הצוות מתכוננים. זה על מה הולכים לפגוש בכל שלב בטיסה, לאן טסים, מה המטרות. אבל אני יכול להגיד שמרגע שנכנסים לקוקפיט, סוגרים את החופה, מתניעים את המטוס, כל הלחץ והדברים שיושבים מסביב פשוט עוברים לפרקטיקה. מצליחים להיות מרוכזים וזה באמת בגלל כל האימונים והעבודה הקשה שעושים לפני".
האזינו לריאיון המלא
ההבדל המרכזי בגיחות לאיראן מאשר לכל שטח אחר, סגן א' מסביר, הוא המרחק: "יכולים לפגוש אותנו כל מיני התקלות, שבעומק זה יותר מורכב, ענייני דלק, איומים. זה שונה לגמרי, אבל זה לא משהו שלא מתאמנים עליו. זאת אומרת, לכל זירה יש את המיקוד שלה, את הדברים הספציפיים והייחודיים שלה".
על איום הפגיעה במטוסים, סגן א' אומר: "אנחנו מודעים לזה. אבל כל האימונים והעבודה הקשה של לפני, הכל מכוון לאם מקרה כזה יקרה נדע איך להתמודד איתו. זה איום שקיים שם. אבל כן, אנחנו מוכנים להתמודד איתו, גם בקשירות של הצוותים וגם ביכולות של המטוס".
סגן א' סיפר גם על השימוש במודפיניל, המסייע לטייסים להישאר ערים לאורך זמן: "אני לא יודע בדיוק מה יש בזה, אבל זה משהו שמשמר עירנות מה שנקרא. לוקחים את זה בזמנים ספציפיים לפני, אם מבינים שיש עוד זמן ארוך ליום ורוצים לשמור על חדות. אבל גם האדרנלין זה משהו שעוזר לשמור על החדות, גם קפה, כדורי קפאין. כל אחד דואג לעצמו כדי להיות 100%".
על תקיפת מערך הטילים באיראן הוא מתאר: "זו באמת תחושה מיוחדת ומשמעותית שבסוף ההתקפה שלנו היא בעצם סוג של הגנה, גם על החברים בבית, גם על המשפחה. בכללי בחיל עובדים כדי למזער את כמות השיגורים לשטחנו". המבצע הזה הוא הטיסה המבצעית הראשונה של סגן א', כך סיפר: "אני לפחות מרגיש טוב עם זה שאני מצליח להביא את עצמי לידי ביצוע. בעם כלביא עדיין לא הייתי מבצעי. זו זכות גדולה".
