סרן מעוז ישראל רקנטי שנפל בלבנון בסוף השבוע הובא למנוחות היום (ראשון) בהר הרצל.
אימו אילת אמרה מעל קברו: "נולדת בחג הסוכות, מיד ראינו שאתה משהו מיוחד, בלי בכי. כישרון אלתור מדהים, וחיבור עמוק לבית. תמיד ברחת מהמסגרות, מעולם לא הכנת שיעורי בית, אבל כולם התאהבו בך, הייתה לך יכולת מופלאה להתחבר, היו לך יכולות הסתגלות נדירים, לב טוב, שמח, מצחיק את כולם, מנהיג, כריזמטי, שקט פנימי, דרשת מעצמך לימוד תורה, צניעות, איש של אמת טהורה ונקייה, בישיבה גילינו עליך הכול, בצבא עוד יותר, מצטיין בכול".
"היה לנו קשר מיוחד, הרגשנו אחד את השני, מעוזי שלי ילד שלי אהוב ליבי, היית הדבק המשפחתי, כולם התכנסו כשהגעת, גם בתקופה האחרונה כשלחמת בגבורה היה חשוב לך לראות את הטוב. מעוזיק, בחרנו לטמון אותך באדמתה של ירושלים כי היית כלל ישראלי, עד הרגע האחרון שלך", הוסיפה.
מעוז, בן 25 בנופלו, היה אמור להתחתן בעוד חודש. ארוסתו רוני ספדה לו: "איך אפשר לסכם אותך במילים? מגיע לעם ישראל לדעת מי אתה. בפעם הראשונה שנפגשנו הדבר הראשון ששמתי לב היו העיניים הטובות והיפות שלך, צללתי לתוכך כל פעם מחדש.
"כל מי שפגש אותך בפעם הראשונה התפעם מהשקט שלך שאמר כל כך הרבה עליך. לא נלחצת מכלום, לא פחדת משום דבר, היה כל כך מרגיע איתך. רציתי שתבוא לכיסא כלה שלי ותחייך אליי. רציתי שתהיה אבא, יכולת להיות אבא מושלם".
מעוז שירת כקצין בגדוד 12 של חטיבת גולני, ולפני כן שירת כלוחם בסיירת אגוז. היה תלמיד שיעור ו' בישיבה הגבוהה באיתמר. הוא הותיר אחריו הורים ושישה אחים, בן למשפחה שורשית וותיקה באיתמר, ממשפחות מקימי היישוב.
יהודה עשהאל, דודו של מעוז, סיפר היום בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב' על האופי הצנוע שלו, על גבורתו בשדה הקרב - ועל החתונה שלא הייתה.
"היינו אמורים ללוות את מעוז ורוני לחופה. כבר היו הזמנה, בגדים, טבעת. אתמול רוני הראתה לנו את הטבעת שהיא הייתה אמורה לענוד ולקבל ממעוז בחופה. במקום זה אנחנו מלווים אותו בהר הרצל בדרכו האחרונה. אנחנו כואבים מאוד ועצובים מאוד, המומים".
"מעוז היה ילד מתוק וג'ינג'י, שלישי מתוך שבעה", תיאר. "הוא תמיד היה שקט, עניו, לא מדבר על עצמו. פועל ועושה בשקט ובלי לפרסם. ההורים שלו גילו בניקיונות לפסח את תעודת ההצטיינות שלו מקורס קצינים בבה"ד 1, והוא לא סיפר להם בכלל שהוא היה מצטיין".
האזינו לריאיון המלא
עשהאל סיפר על פעילותו של מעוז במסגרת השירות הצבאי: "מעוז התגייס ליחידת הקומנדו אגוז, ואז יצא לקורס קצינים ושובץ כקצין בגולני. הוא היה גם בעזה וגם בלבנון. בלבנון היו כמה וכמה אירועים שהוא היה הראשון להגיע. הייתה תקרית שחייל אחר נהרג מרחפן נפץ וחייל אחר נפצע קשה, וגם בפינוי עם המסוק פגע רחפן נפץ. מעוז היה הראשון שהגיע לפצוע הקשה והציל את החיים שלו - הוא עשה לו נקודות לחיצה ועצר את הדימום. הפינוי שם שהיה מורכב".
"לפני שבועיים הוא הציל את כל המחלקה שלו מפיצוץ של מטען", המשיך דודו לספר. "הוא זיהה בחדות ובקור רוח שהיה לו תיל ממולכד של מטען חבלה בלבנון, עצר את כל המחלקה ומנע אסון כבד. שום דבר לא התפרסם, על הכול גילינו דרך אמא שלו. הוא כעס עליה אם היא הייתה מפרסמת דברים שהוא עשה. הוא לא רצה את זה".
עשהאל ביקש להגיד: "אנחנו במלחמה צודקת ואנחנו ננצח. אנחנו לא מחפשים שקט, לא מחפשים שקט מדומה, אנחנו רוצים ניצחון, אנחנו רוצים עוצמה של עם ישראל שכל האויבים שלנו יבינו שאנחנו פה לנצח נצחים. ומעוז היה עוד שרשרת בשרשרת הדורות של לוחמים מכל תולדות ישראל שנלחמו על החירות של עם ישראל ועל היכולת שלו לחיות בארץ שלו בביטחון ובחיבור למסורת שלו".
