רס"ן במילואים גיל אדמתי, מפקד פלוגה המשרת כבר 40 שנה במילואים, מתריע והתריע בעבר בשמו ובשם חיילים וקצינים נוספים בגדוד 7481 על כשל מערכתי מתמשך שפוגע בגדוד ומסכן חיי חיילים. כך פורסם בצהריים (חמישי) בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב'.
אדמתי טוען כי במשך תקופה ארוכה התריע בפני גורמים שונים במערכת הצבאית, אך לדבריו לא בוצע בירור מעמיק, לא הוצגו מסקנות ולא ניתן מענה מערכתי לפערים שעליהם התריעו אנשי הגדוד.
הקצין טוען כי מדובר בשורה ארוכה של כשלים הנוגעים לכשירות מבצעית בסיסית, לפערים בציוד רפואי ולוגיסטי, למחסור בכוח אדם מקצועי, לאי-מימוש תקנים חיוניים, לתנאי שירות בלתי תקינים ולא-יישום החלטות קודמות – עד כדי סיכון חיי אדם.
בראש רשימת הכשלים מציב אדמתי את תחום הרפואה. לדבריו, במהלך הלחימה נכנס רופא הגדוד לפעילות מבצעית ללא חלק מהציוד הרפואי החיוני הנדרש למשימה ובכלל זה ללא פלסמה מצילת חיים.
אדמתי חושף גם כי באירוע ירי רקטות במרחב מארון א-ראס בלבנון, שבו נפצעו מפקד הגדוד ושני חיילים נוספים, נאלץ רופא הגדוד להתמודד עם פצועים תחת אש כאשר לטענתו חסרו אמצעים רפואיים קריטיים. למרות זאת הצליח הרופא לעצור את הדימום, לייצב את מצב הפצועים ולהביא לפינוי מהיר שלהם במסוק.
לדבריו, גם במהלך מבצע שאגת הארי חזרו אותם פערים. הקצין דורש לבדוק כיצד גדוד מבצעי פעל בלבנון כאשר ציוד רפואי חיוני, בהם פלסמה וציוד טראומה מתקדם, לא היה זמין במלואו.
אולם הכשלים, לטענתו, רחבים הרבה יותר. הקצין מתאר מחסור מתמשך באמצעי מיגון בסיסיים, ובהם שכפ"צים, קסדות וציוד ראיית לילה. לדבריו, במשך יותר משנתיים וחצי נאבקו אנשי הגדוד על ציוד בסיסי, כאשר חלק מהחוסרים הושלמו באמצעות תרומות, קשרים אישיים והוצאות פרטיות של מפקדים וחיילים.
עוד הוא טוען כי חלק מאנשי הגדוד לא היו בעלי ההכשרה המקצועית הנדרשת למשימות קשר ותקשוב, בעוד תקנים חיוניים בתחומי הלוגיסטיקה והתקשוב לא אוישו במשך תקופה ארוכה. לטענתו, הדבר יצר עומס חריג ופגע ביכולת המבצעית של היחידה.
בקבילה מפורטים גם כשלים לוגיסטיים משמעותיים: מחסור בכלי רכב, ציוד תדלוק חסר או בלתי תקין, דלקנים ריקים, ציוד ייעודי שלא סופק ופערים במלאים. לדבריו, במהלך פעילות מבצעית בלבנון נאלצו חיילי הגדוד לבצע תדלוקים חוזרים באזורים חשופים לאש, משום שלא עמד לרשותם ציוד תדלוק מתאים.
לדבריו, במקום לעסוק בהפעלת הגדוד ובהכנתו למשימותיו, נאלצו המפקדים לעסוק בהשגת מים, אוהלים, מזרנים, ציוד חורף, ציוד אישי, דלק וציוד בסיסי – משימות שהיו אמורות להיות מטופלות על ידי המערכת הצבאית.
הקצין טוען עוד כי במשך תקופה ארוכה, הגדוד התקשה לקבל שירותים בסיסיים וציוד משום שלא טופל במערכות הצבאיות כיחידה עצמאית באופן מלא. לטענתו, הדבר פגע באספקת ציוד, בדלק, במענה הרפואי ובמעטפת הלוגיסטית שנדרשה ליחידה מבצעית.
בנוסף, הוא מצביע על תנאי שירות ירודים, ובהם מחסור ממושך בשירותים ובמקלחות עבור חיילי וחיילות הגדוד, למרות קבילות קודמות שהוגשו בנושא.
"הגדוד הצליח לתפקד במלחמה לא בזכות המערכת אלא למרות המערכת", כותב אדמתי. "בזכות אנשי מילואים, מפקדים, יוזמה אישית, תרומות ואלתורים. אבל אסור שצה"ל יתבסס על ניסים".
הטענות מעלות שאלות קשות לגבי מוכנותו של גדוד מילואים מבצעי שפעל בגזרה הצפונית מאז תחילת המלחמה. כעת ממתינים אנשי הגדוד לבדיקה ולתשובות על הטענות החמורות, ובראשן השאלה כיצד מצאו עצמם לוחמים, מפקדים ורופא גדודי בלב זירת לחימה כאשר ציוד רפואי מציל חיים, אמצעי מיגון בסיסיים וציוד לוגיסטי חיוני אינם זמינים במלואם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדובר בקבילה שהגיעה שהתקבלה ותיבחן לעומק בפיקוד הצפון, בהתאם לפקודות ולהנחיות המחייבות, תוך קיום בירור סדור מול הקובל ויתר הגורמים הרלוונטיים. עם השלמת הבדיקה, הממצאים והמסקנות יועברו לנציב קבילות החיילים כנדרש ויטופלו בהינתן הצורך. ככלל, גדוד 7481 ממלא תפקיד משמעותי וליבתי במשימות פיקוד הצפון ומושקעים בו המשאבים והמענים הנדרשים בהתאם לנהלים ולסדרי העדיפויות המבצעיים. מבדיקה ראשונית לא מוכרים פערים לוגיסטיים, שדרשו טיפול ולא טופלו, כך גם בסימול היחידה, כל הטענות יבדקו כחלק מהקבילה".
