מסמך מקיף של "מועצת אוקטובר" שנחשף היום (שני) מציג שורה של גילויים ועדויות ראשונות מפי לוחמים, תצפיתניות ובכירים במערכת הביטחון, המצביעים על חזרתה של "קונספציה ביטחונית" ומדיניות הכלה מסוכנת מול חמאס ברצועת עזה. במסמך צוטט בכיר ביטחוני, נ', שטען: "ההחלטה להתרכז באיראן בזבזה מיליארדים - בזמן שחמאס התעצם בעזה".
"ההחלטה להתרכז בזירה האיראנית בזבזה מיליארדים על פרויקטים שהיו פנטזיונריים, בזמן שחמאס התעצם בעזה ולא קיבל את הקשב שמגיע לו", אמר נ'. "גם אם ההחלטה של ראש הממשלה הייתה לגיטימית, המינימום זה להסביר ולנמק אותה בוועדת חקירה ממלכתית כדי לדעת האם גם היום שיקולי קבלת ההחלטות נכונים".
בדו"ח המלא מוצגות שבע "נורות אזהרה": חמאס הוכה אך לא פורק מנשקו וממשיך להשתקם; תצפיתניות מתריעות שוב על פעילות חריגה; חמאס בוחן את הקו הצהוב ואת תגובת צה"ל; מערך המילואים וכוחות ההגנה ביישובי הגבול נשחקים; ביקורת והתרעות מושתקות בשל מה שמכונה "מחסום הפחד"; ועדיין לא קם גוף עצמאי שבחן את אחריות הדרג המדיני ואת תפקוד כלל מערכות הביטחון כמכלול.
במסיבת העיתונאים הוצגו עדויות של לוחמים ותצפיתניות הטוענים לחציות של הקו הצהוב, לחפירות ולהטמנת אמצעים סמוך לכוחות, לעיכובים בקבלת אישורי ירי ולמחסור בכוח אדם. חברי המועצה הדגישו כי הדו"ח אינו תחליף לוועדת חקירה ואינו קובע אחריות פלילית או מקצועית. דרישתן המרכזית היא הקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית ובלתי תלויה, שתבחן את הדרג המדיני, מערכת הביטחון, המודיעין ותהליכי קבלת ההחלטות.
פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לתפקידה של קטר לפני 7 באוקטובר ואחריו. לפי מועצת אוקטובר, קטר נמצאת בשורה של צמתים מרכזיים: הזרמת עשרות מיליוני דולרים לרצועת עזה באישור ממשלות נתניהו, אירוח הנהגת חמאס בדוחא, תיווך במשא ומתן לשחרור החטופים ומעורבות בהסדרים לעתיד הרצועה.
מחברי הדו"ח מדגישים כי הכסף הקטרי הוגדר כסיוע אזרחי שנועד למנוע משבר הומניטרי והסלמה, וכי המדיניות זכתה בתקופות שונות גם לתמיכת גורמי ביטחון. עם זאת, הם דורשים לבדוק אם מימון הצרכים האזרחיים אפשר לחמאס להפנות משאבים אחרים להתעצמות צבאית ובכך תרם, גם אם בעקיפין, לחיזוק שלטונו.
מועצת אוקטובר טוענת כי כל אחד מהנושאים נבדק עד כה בנפרד: הכסף לעזה, מדיניות ההכלה, המשא ומתן על החטופים, חקירת קטרגייט ויחסי ישראל-מצרים. אלא שאין גוף אחד שבחן את התמונה כולה ואת הקשר האפשרי בין ההחלטות שהתקבלו לפני הטבח לבין התלות שנוצרה בקטר לאחריו.
לדברי מחברי הדו"ח, קטר מופיעה ביותר מדי צמתים מכדי שלא לחקור את מערכת היחסים במלואה. לכן הם דורשים כי ועדת חקירה ממלכתית תבדוק מי קידם את מעמדה של קטר בעזה, אילו אזהרות הושמעו, מה ידעו הדרג המדיני ומערכת הביטחון, ומה היה עומק הקשרים בין גורמים בסביבת ראש הממשלה לבין מי שפעלו למען דוחא
