לאחר השמדת המנהרות ברכס עלי טאהר, בצה"ל מתייחסים הבוקר (שישי) למבצע הממושך שהגיע אמש לסיומו, ומפרסמים תיעודים חדשים מהמתחם התת-קרקעי. בצה"ל העלו את הכוננות במערך התגובה האווירית בצל חשש לפעולה איראנית.
בצה"ל אומרים שלאחר כיבוש רכס הבופור וחציית נהר הליטני, כוחות אוגדה 36 פתחו בהתקפה על תשתיות של חיזבאללה שנבנו על ידי איראן מצפון לנהר, מבצע ששיאו הגיע אתמול בלילה עם השמדת המנהרות ברכס עלי טאהר. מדובר במהלך שלקח שבועות ארוכים. בהתחלה חשבו בצבא שלא יוכלו לתמרן באזור. בפיקוד צפון ובאוגדה 36 דחפו לפעולה, והרמטכ"ל נתן להם גיבוי בדיונים והערכות מצב בנושא.
בכירים בצה"ל מספרים כי היה אתגר שלא לגרור את האיראנים וחיזבאללה לאירוע, כפי שאיימו בטהראן לעשות. זו הסיבה שעד לפני שבועיים, כל הפעילות ברכס נשמרה בסוד. ישראל עדכנה את ארצות הברית בפעילות לכיבוש הרכס, והאמריקנים עדכנו את ממשלת לבנון. בצה"ל אומרים כי המנהרות של עלי טאהר הן "מרכז העצבים המרכזי" של חיזבאללה עד לדאחיה בביירות.
עשרות מחבלים התבצרו בתוך התוואי התת-קרקעי. הרכס, סיפרו בצה"ל, הוא מוצב צבאי ענק מתחת לאדמה. הרכס חשוף כמעט מכל עבר ושולט לכל עבר, לכן הכוחות התחילו שלב אחרי שלב - תחילה בפגיעה ביכולות האיסוף והתצפית, לאחר מכן בפירים כדי ללכוד את המחבלים מסביב לרכס, ולאחר מכן בתוך הרכס, תוך שילוב תקיפות מהאוויר באמצעות רחפנים ואמצעים נוספים. בתוך רכס עלי טאהר נמצאו כטב"מים, טילי נ"ט, אמצעי לחימה ורחפנים.
לשם השמדת המנהרות השתמש צה"ל ביותר מ-1,100 טונות של חומר נפץ. במקום היו שמונה תוואים תת-קרקעיים, שאורכם הכולל היה יותר מ-5,400 מטרים. לוחמי יהל"ם שפעלו בתוך מנהרות עלי טאהר אמרו כי התמרון במתחם ברכס היה המורכב ביותר שחוו. בצה"ל אומרים שלא ידעו איך המתחם נראה מראש, וככל שנכנסו פנימה הצליחו למפות אותו.
בתוך המתחם היו 50 מחבלים שחוסלו. היו גם כאלה שהצליחו להימלט בחסות הערפל. לוחמי אגוז ביצעו מארבים סמוך לפירים, שם חוסלו חלק מהמחבלים מטווחים קצרים. בנוסף, צה"ל שיבש ניסיונות של חיזבאללה לסייע לנצורים. הארגון שלח מחבלים לנסות לחלץ את אלו הכלואים או להביא להם אספקה. בצה"ל אמרו שלמחבלים הכלואים ברכס ניתנה הזדמנות להרים "דגל לבן" ולהיכנע, מסר שישראל העבירה באמצעות גורמים שונים בלבנון, אולם הם סירבו וחוסלו.
לאחר השמדת המתחם, בצה"ל העלו כוננות במערכי ההגנה האווירית מחשש לתגובה איראנית. יחד עם זאת, בשלב הזה בישראל לא מזהים היערכות קונקרטית.
