שמונה חודשים אחרי סיום מלחמת "שאגת הארי", ישראל וארצות הברית אומנם רשמו הישגים משמעותיים מול איראן, אבל סוגיית תוכנית הגרעין של משטר האייתוללות עדיין רחוקה מפתרון. בזמן שטראמפ מעדיף להימנע מעימות צבאי נוסף, בטהראן משקמים את האתרים שנפגעו ומפגינים ביטחון מחודש. הפער בין ירושלים לוושינגטון הולך ומתרחב - והשאלה הגדולה היא האם ישראל תיאלץ לפעול הפעם לבדה.
ישראל וארצות הברית פגעו בפרויקט הגרעין האיראני ובמפעלי ייצור הטילים במהלך שתי המערכות נגד איראן. אלא ששמונה חודשים אחרי סיום המערכה האחרונה, השיקום באתרים שנפגעו כבר נמצא בעיצומו, והישגי התקיפות הולכים ונשחקים.
"הנעלם הגדול הוא האם ואיפה האורניום המועשר, ותוך כמה זמן הם יכולים לפרוץ לפצצה", אמרה דוקטור תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן. היא מצביעה על הפער בין ההצהרות שנשמעו לאחר המלחמה לבין האזהרות הנוכחיות: "אנחנו קודם שומעים שחיסלנו את יכולות הגרעין שלהם לשנים, ואז אנחנו שומעים אחרי פחות משנה שאנחנו שוב בסכנה קיומית כי יש להם יכולות".
לצד שאלת הגרעין, איראן עדיין מחזיקה ביכולות טיליות משמעותיות. לדברי סימה שיין, בכירה לשעבר במוסד וחוקרת איראן, המלחמה אף חיזקה את המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני. "בסוף הוכח שאיראן מאוד פגיעה, ויש מי שאומר באיראן שנשק גרעיני זה ימנע תקיפה על איראן", היא מסבירה.
היא הזהירה גם מפני האפשרות שהאיראנים יקימו מתקנים חדשים בעומק האדמה: "אם האיראנים בחוכמה רבה מייצרים אתרים מאוד עמוקים בהר המכוש ובמקומות אחרים, זה הרבה יותר מורכב מבחינת ישראל".
מבחינת איראן - הם כבר ניצחו
במקביל לשיקום היכולות הצבאיות, גם ההנהגה האיראנית משנה את הטון. תחת המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, נשמעים מסרים ניציים יותר בכל הנוגע לתוכנית הגרעין, והעמידה מול הדרישות האמריקניות מוצגת כסימן לעוצמה.
"מבחינת הרפובליקה האסלאמית, את המלחמה הם כבר ניצחו", מסבירה ד"ר עילם גינדין. לדבריה, בתוך ההנהגה האיראנית מתקיים מתח בין הגורמים הדוחפים להסלמה לבין אלה המבקשים לנצל את תחושת הניצחון כדי להגיע להסכם. "יש את המתח הזה בין משמרות המהפכה שאומרים 'בואו נהיה יותר התקפיים', לבין הדרג המדיני האיראני שאומר 'בואו נעשה משא ומתן ונשיג את ההישגים שלנו כי במלחמה ניצחנו'".
למרות הפגיעה הקשה שספגה איראן והמצב הכלכלי החמור במדינה, התקווה הישראלית ליציאה המונית של אזרחים לרחובות ולהפלת המשטר לא התממשה. "הפלת המשטר זה משהו שחוזר כל שנתיים-שלוש. אנחנו רואים אותם יוצאים לרחובות כשהמטרה היא בסופו של דבר הפלת משטר", אמרה ד"ר עילם גינדין. "בשנה וחצי האחרונות היו לנו מלחמות בלי שהם יצאו לרחוב, ויציאה שלהם לרחוב בלי שאנחנו עזרנו".
לדבריה, האזרחים האיראנים עשויים להזדקק לסיוע חיצוני כדי להתמודד עם מנגנוני הדיכוי של המשטר: "מכיוון שגם הרפובליקה האסלאמית נעזרת במיליציות מחו"ל כדי לטבוח באזרחים, אז גם האזרחים כנראה צריכים עזרה מבחוץ כדי שזה יהיה כוחות פחות או יותר".
הדבר שהכי איבדנו הוא הפחד של איראן ממלחמה
לצד הפגיעה ביכולות האיראניות, ד"ר עילם גינדין מצביעה על שינוי מדאיג בתפיסת ההרתעה של טהראן. "הדבר שבעצם הכי איבדנו זה את הפחד שלהם ממלחמה. אנחנו עדיין רואים שכשהם תוקפים מטרות אמריקניות הם לא תוקפים את ישראל - אלא אם כן ישראל תתקוף אותם ראשונה, אבל הם כבר לא פוחדים".
בישראל ממשיכים ללחוץ על טראמפ לחדש את המערכה, אולם ההפסד הרפובליקני בבחירות האמצע והרצון של מדינות המפרץ להגיע להסכם מרחיקים את האפשרות הצבאית, לפחות לעת עתה. כך, שמונה חודשים אחרי סיום המערכה האחרונה, ישראל ניצבת בפני מציאות מורכבת: איראן נפגעה, אך משקמת את יכולותיה; המשטר נותר על כנו; סוגיית הגרעין טרם נפתרה; וארצות הברית אינה ממהרת לצאת למלחמה נוספת.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם הלחץ הכלכלי והמשא ומתן יצליחו להביא לפתרון, או שישראל תידרש בעתיד להכריע בין השלמה עם המשך האיום האיראני לבין פעולה צבאית נוספת - אולי גם ללא שותפות אמריקנית.
הפער בין ישראל לארה"ב: הסכם גרעין או החלפת המשטר?
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין ישראל לארצות הברית נוגעת למטרת המערכה. טראמפ רוצה מבחינתו לסגור את סוגיית הגרעין, ונתניהו אומר שהמטרה מבחינת ישראל היא החלפת המשטר באיראן. לדברי יקי דיין, מומחה ליחסי ישראל-ארצות הברית ולשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, יש היגיון בעמדה הישראלית: "כל עוד המשטר הנורא הזה נשאר על כנו, המוטיבציה להשמיד את ישראל לא תיעלם. ולכן יש כאן פער גדול בין ישראל לבין ארצות הברית".
הפער הזה מעורר שאלה נוספת: האם ישראל תבחר לפעול צבאית גם ללא השתתפות אמריקנית? דיין מעריך כי "פעולה צבאית בשנתיים הקרובות, כל עוד טראמפ נשיא, יחסית תהיה יותר פשוטה. אבל אם לא נצא אליה עם האמריקנים, מאוד יכול להיות שאנחנו שוב ניוותר במערכה הזאת לבדנו, עם הצורך לטפל בגרעין".
מנגד, שיין הזהירה בחריפות מפני מהלך כזה: "אני חושבת שזאת תהיה התאבדות מצד ישראל ללכת למלחמה עצמאית שאין לה את הגב האמריקני, ושלא רק שאין לה את הגב, שיכול להיות שהאמריקנים אפילו מתנגדים".
לדבריה, ישראל צריכה להכיר במגבלות כוחה מול איראן. "ישראל צריכה לחזור בחזרה לפרופורציות שלה. היא מדינה קטנה, חזקה מאוד, אבל מדינה קטנה, מול איראן שהיא מעצמה ענקית, מוכה מאוד חזק, מצב כלכלי מאוד קשה, אבל יש לה יכולות שיקום ויש לה חוסן פנימי של המשטר".
