בצה"ל הזהירו היום (רביעי) מפגיעה בכשירות הצבא למלחמה הבאה אם לא יצומצמו ימי המילואים ויתחדשו האימונים. זאת, בהמשך לדיון שהתקיים השבוע אצל הרמטכ"ל אייל זמיר דיון שעסק בגרף הלחימה וההכשרות לשנת 2027. במרכז הדיון עמד הפער ההולך וגדל בין המשימות המבצעיות המוטלות על צה"ל בכל הגזרות לבין הצורך לשקם את הכשירות, להקל את הנטל על אנשי המילואים ולהיערך למלחמה הבאה.
בצבא מתכוונים לצמצם משמעותית את ימי המילואים ואת מספר הגדודים המופעלים בתעסוקה מבצעית, להחזיר את ההכשרות להיקפן המקורי ולבנות מחדש את כשירות הכוחות. זאת, אחרי יותר משלוש שנות לחימה שהביאו לשחיקה קשה במערך המילואים ולפגיעה מתמשכת בהכשרות ובאימונים.
>> שלוש שנים למלחמה: מערך המילואים גדל, העומס נמשך - וצה"ל מציג את לקחי המחדל
בצה"ל סבורים כי לא ניתן להמשיך לשנה רביעית של לחימה באותה המתכונת. משמעות הדבר היא שינוי בסדרי העדיפויות, צמצום משימות והפניית כוחות ומשאבים לשיקום הכשירות ולבניין הכוח.
בחינה מחדש של היקף הכוחות הנדרש למשימות השוטפות
מאז פרוץ המלחמה הרחיב צה"ל באופן משמעותי את היקף הכוחות המופעלים בגזרות השונות. התוכנית לשנת 2027 היא לצמצם את מספר הגדודים בתעסוקה מבצעית, תוך שמירה על היכולת להגן על הגבולות ולהגיב לאיומים.
במהלך המלחמה נבנו מערכי הגנה חדשים בגזרות השונות, חוזקו התשתיות והוקמו מערכי איסוף ואש. בצה"ל מעריכים כי שיפור מערכי ההגנה מאפשר לבחון מחדש את היקף הכוחות הנדרש למשימות השוטפות. עם זאת, הצמצום יתבצע בהתאם להערכת המצב המבצעית ולא יהיה אחיד בכל הגזרות.
השחיקה של אנשי המילואים
אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה השחיקה במערך המילואים. בצה"ל מודים כי לא הצליחו לעמוד ביעד של כ-75 ימי מילואים בשנה, וכי בפועל משרתים רבים מגיעים גם לכ-90 ימים, ולעתים אף יותר.
מדובר באנשי מילואים שנקראים שוב ושוב לשירות, לעתים בפעם השביעית מאז פרוץ המלחמה, ללא יכולת ממשית לתכנן את חייהם, את עבודתם ואת לימודיהם. המסקנה שהוצגה בדיון חריפה: המשך הפעלת מערך המילואים באותה המתכונת עלול להביא לשחיקתו עד כדי פגיעה ביכולתו לעמוד במשימות בעתיד.
מסיבה זו הוחלט לפעול לצמצום משמעותי של ימי התעסוקה המבצעית ולהפחית את מספר הגדודים המגויסים, תוך התאמת המשימות לכוח האדם הזמין.
בצה"ל מבקשים גם לשמור על התמריצים וההטבות לאנשי המילואים, כך שצמצום ימי השירות לא יגרום לפגיעה בזכויותיהם. חלק מההטבות מעוגנות בהחלטות ממשלה התקפות עד מרץ 2027, ואחרות מחייבות החלטות נוספות.
החזרה הדרגתית של היקף ההכשרות שהיה נהוג לפני 7 באוקטובר
בעיה נוספת שעלתה בדיון היא הפגיעה המתמשכת בהכשרות ובאימונים. במהלך המלחמה נלקחו אמצעים, פלטפורמות וכוחות ממסגרות ההכשרה לטובת משימות מבצעיות. טנקים המשמשים להכשרת לוחמים נדרשו לעבור למשימות לחימה, וכך גם אמצעים וכוחות מחילות הרגלים והתותחנים.
התוצאה היא צמצום משמעותי בימי ההכשרה והאימונים ופגיעה ביכולת להכשיר לוחמים ומפקדים על פי הסטנדרטים המקצועיים שנקבעו לפני 7 באוקטובר. בצה"ל מתכוונים להחזיר בהדרגה את היקף ההכשרות לרמה שהייתה נהוגה לפני המלחמה, בדגש על הכשרת מפקדי פלוגות, לוחמים ומפקדים מקצועיים.
אולם בצבא מודים כי לא בטוח שניתן יהיה להשיב את מלוא היקף האימונים, וכי חלק מהכוחות יידרשו להסתפק ברמת הכשירות הבסיסית הנדרשת.
שתי חטיבות סדירות יועברו למשימות עתודה
במסגרת השינוי המתוכנן הוחלט להוציא שתי חטיבות סדירות ממשימותיהן השוטפות - אחת בגזרה הצפונית ואחת בדרומית - כדי שישמשו ככוחות עתודה נוספים, לצד העתודה המטכ"לית.
המטרה היא לאפשר לצה"ל להחזיק כוחות זמינים לתגובה מהירה, ובמקביל לפנות זמן להכשרות ולאימונים. בצה"ל מדגישים כי הכוננות המבצעית תישמר, וכי חיל האוויר, היחידות המיוחדות וכוחות העתודה ימשיכו להיות ערוכים להתפתחויות בכל הגזרות.
למרות הכוונה לצמצם את היקף הכוחות, בצה"ל מבהירים כי לא צפוי שינוי במדיניות הפעלת הכוח נגד איומים.
צמצום היקף הכוחות בעזה יהיה מוגבל
ברצועת עזה מתכוונים לשמור על היקף כוחות ההגנה הנדרש, והצמצום שם יהיה מוגבל ביחס לגזרות אחרות. בגזרות האחרות ייבחנו הפחתות בהתאם להערכת המצב ולסדרי העדיפויות.
ביצוע המשימות עם פחות חיילים - וללא אובדן היכולת המבצעית
סוגיה מרכזית נוספת שנידונה היא התקציב. בצה"ל מזהירים כי המשך החזקת סד"כ גדול לאורך זמן מחייב השקעת משאבים עצומה בתפעול השוטף, בתשתיות ובמילואים, על חשבון בניין הכוח העתידי.
המשמעות היא פגיעה ביכולת להשקיע באמצעים טכנולוגיים, במכפילי כוח, בציוד ובשיפור הכשירות. בצבא מבקשים להאיץ השקעה במכפילי כוח שיאפשרו לבצע משימות באמצעות פחות חיילים, תוך שמירה על יכולת מבצעית.
בצה"ל מבקשים להתחיל ליישם את השינויים בהדרגה, ותחילת חודש פברואר 2027 מסומנת כאבן דרך בתהליך.
המשמעות המרכזית של הדיון אצל הרמטכ"ל היא ההבנה שצה"ל אינו יכול להמשיך למדוד את מוכנותו רק על פי מספר הגדודים שהוא מפעיל היום, אלא גם על פי יכולתו להילחם במלחמה הבאה.
אחרי יותר משלוש שנות מלחמה, בצה"ל נדרשים להתמודד עם משוואה מורכבת: להמשיך להגן בכל הגזרות, לצמצם את הנטל על אנשי המילואים, לשקם את הכשירות המקצועית ולבנות מחדש את הכוח - וכל זאת במסגרת תקציב וכוח אדם מוגבלים.
