מדינה בלי ביקורת | עוד יום
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח בנושא ביטחון והרשות להלבנת הון. הדוח עוסק באקפטיביות של מכשול קו התפר, תנאי המחיה והתשתיות של לוחמי צה"ל, הטיפול בחיילים הבודדים, הפינויים של הנקודות הישראלית ביהודה ושומרון ובטיפול במידע ברשות להלבנת הון ומימון טרור.
בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר. מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת יהודה ושומרון, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה.
מנתוני פיקוד מרכז ושב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב. ממסמכי הפיקוד עלה כי גדוד האיסוף הקרבי ביהודה ושומרון זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918 אלף וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות של שוהים בלתי חוקיים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטיבות המרחביות אפרים ומנשה.
המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום סד"כ וריבוי הפרצות בגדר - הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.
במהלך הביקורת, באפריל 2022, ובעקבות גל פיגועים הוקצה תקציב בסך 360 מיליון שקלים על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך הקמת חומה שתחליף מקטע גדר באורך 40 קילומטרים בגזרת חטיבת מנשה, מתוך עלות הקמה משוערת של חומה לאורך כל קו התפר בסך של כ-2.4 מיליארד שקלים.
עוד נמצא כי מערך האיסוף, המשמש מרכיב חשוב במענה המבצעי במרחב התפר, לוקה בחסר. חלק ניכר מאזור מכשול קו התפר אינו נצפה במערכות התצפית הקיימות, המחסור בתצפיתניות (10% - 25% מהתקנים אינם מאוישים) והמגבלות של אמצעי התצפית הקיימים. נוכח החוסרים שצוינו לעיל נפגעת היכולת של כוחות צה"ל להתמודד עם תופעת המסתננים.
בתחילת מאי 2022 אישר הרמטכ"ל תוכנית להמשך מבצע "שובר גלים" ולהרחבתו וזאת מתוך תקציב צה"ל. ההיקף התקציבי של התוכנית הסתכם ב-472 מיליון שקלים, מתוכם 415 מיליון שקלים בשנת 2022. כ-63% (295 מיליון שקלים) מתקציב התוכנית מיועד לתגבור הסד"כ לפעילות בט"ש לאורך קו התפר על ידי גדודי מילואים, וכ-8.5% (40 מיליון שקלים) מיועד לביצוע תיקונים בגדר ולהוספת רכיבים פיזיים למרחב הגדר.
אלא שהמבקר מצא שגם התגבור הניכר בסד"כ הצבאי במרחב התפר מסוף מרץ 2022 בשיא התגבור - כמעט הכפלה של הסד"כ בכל גזרת יהודה ושומרון - לא הביא למניעת חדירה לשטח ישראל (עד כ-6,000 שוהים בלתי חוקיים נכנסים לישראל ביום) וליישום המענה המבצעי הנדרש. זאת נוכח הנזקים הרבים שממשיכים להיגרם לגדר (כ-100 פרצות ביום בממוצע, הגם שכיום הן מתוקנות בתוך יממה, על פי מינהלת גבולות ותפר) ואובדן המשילות בקו התפר. משמעות הדבר, כפי שעלה מקביעת הרמטכ"ל, שהמענה המבצעי הקיים נכשל.
ההזנחה של החיילים הבודדים
בשש השנים האחרונות חלה עלייה מועטה בשכר החודשי של החיילים, לצד שחיקת הסיוע של צה"ל בשכר הדירה ורמת שביעות הרצון של החיילים נותרה נמוכה ועומדת על 40% בלבד. נכון לדצמבר 2021 מספר החיילים הבודדים היה 6,613, ו-87% מהם שהשתחררו בין השנים 2021-2017 נשארו בארץ.
"54 שקלים - זאת הייתה עליית השכר לחיילים בודדים בשש השנים האחרונות, מ-2017 עד 2022", ציין אנגלמן. למעשה, שכרם עלה מ-1,082 שקלים בחודש ל-1,136. רק 5% מהחיילים דיווחו שהמשכורת שלהם כיסתה את הוצאותיהם החודשיות, ו-38% מהם השיבו שהיא כיסתה פחות מ-50% מהוצאות המחיה החודשיות שלהם. הדבר קיבל ביטוי גם בשיעור שביעות הרצון הכללית של החיילים הבודדים מהסיוע שקיבלו מצה"ל שנותר נמוך - 40%.
בתחום הדיור, נכתב בביקורת המבקר כי בשנת 2018 ביצע אכ"א עבודת מטה בנושא הדיור, שעסקה בשלושה פרויקטים שנועדו לסייע לטיוב תנאי הדיור - הקמת בית החייל בראשון לציון, הקמת מבני מגורים לחיילים במסגרת פרויקט "אופק רחב", והלנת לוחמים בחדר לבד במסגרת "בית חם".
אולם המבקר אנגלמן ציין כי למעט הוספת עשר דירות "בית חם" לחיילים, שני הפרויקטים הראשונים לא הושלמו, והצפי להשלמת פרויקט "אופק רחב" הוא רק בשנת 2028.
מהביקורת עלה כי 57% מהחיילים הבודדים מתגוררים בדירות שכורות, ועל פי תשובות שסיפקו לשאלון עלה כי 44% מהם נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה. המבקר טוען כי קיימת שחיקה בסיוע שצה"ל מעניק לחיילים הבודדים בהוצאות שכר דירה בשש השנים האחרונות - עלייה של 3.9% בלבד בהיקף הסיוע (מ-1,300 שקלים בשנת 2017 ל-1,351 בשנת 2022), בעוד שהעלייה בהוצאה הממוצעת עבור שכירות חודשית על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא 11% (מ-1,300 שקלים בשנת 2017 ל-1,443 שקלים בשנת 2022).
מערכת הביטחון מעצימה את משבר הדיור
"בתקופה של יוקר דיור כך עוכב שיווקן של עשרות אלפי יחידות דיור במרכז הארץ, כשבע שנים אחרי תחילת העברת מחנות צה"ל", כך כתב אנגלמן. תוכנית שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) היא תוכנית לאומית אסטרטגית שבמסגרתה פועלות מערכת הביטחון ורשות מקרקעי ישראל להעתקת מחנות צה"ל מאזורי ביקוש לצורך שיווק הקרקעות במחנות המתפנים, ובכך להגדיל את היצע יחידות הדיור ב-69,185 יחידות.
התוכנית מתמקדת בפינוי יחידות צה"ל משישה מחנות עיקריים הממוקמים ברובם במרכז הארץ (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה) למחנות קולטים, לאחר השלמה של עשרות פרויקטים של בינוי ותשתיות במחנות אלה.
על פי הסיכום שנחתם במרץ 2015, לוח הזמנים להשלמת התוכנית היה ינואר 2023, נכון למועד סיום הביקורת, מועד זה נדחה בכמעט שש שנים - לנובמבר 2028. מבקר המדינה מצא כי יותר משבע שנים פינתה מערכת הביטחון 5,323 דונם (כ-65%) מתוך סך השטח שנדרשה לפנות. השטחים שטרם פונו, רובם המכריע בשל עיכובים במימוש פרויקטים.
מתוך כלל הפוטנציאל שיווקה רשות המקרקעין 11,404 יחידות דיור (16.5%), והחלה בבנייתן לכל היותר של 6,855 יחידות. לדברי הרשות בחלק מהמתחמים יש חסמים שונים לשיווק הקרקעות, כגון הצורך בטיפול בקרקעות ולשקמן, התניות תכנוניות שונות ואי-יכולתן של רשויות מקומיות לעמוד בשיווק של מספר גדול של יחידות.
הביקורת העלתה עוד כי בסיכום לא נקבע מנגנון קנסות לאי עמידתו של משרד הביטחון בלוחות הזמנים, כך שלא נוצרה תלות בין קבלת התמורה הכוללת לתוכנית ובין עמידה בלוחות הזמנים למימושה, וכן לא נקבע ייעוד לכספים שמיועדים למשרד הביטחון.
בסיכום המשלים מפברואר 2020 נקבע מנגנון המעודד עמידה בלוחות הזמנים שכלל קנסות, אולם הוא נגע ל-16 אבני דרך שנותרו מתוך 54, שכן 38 כבר הושלמו במועד זה. עד מועד סיום הביקורת, יוני 2022, לא נפתרו חילוקי הדעות בין משרד האוצר למשרד הביטחון בדבר סמכותה של מערכת הביטחון להשתמש במקור התקציבי.
המבקר הצביע על כמה סיבות לעיכובים בפינוי המחנות. המחלוקת בין אגף התקציבים לאגף החשב הכללי במשרד האוצר, בנוגע לקביעת מנגנון העברת התמורות בין רשות המקרקעין למשרד הביטחון. תקני כוח אדם במינהל המעבר דרומה שבמשרד הביטחון לצורך מימוש התוכנית, נכון לאפריל 2022, שלושה תקנים מתוך 45 התקנים שאושרו לא הוקצו, ומתוך 42 התקנים שהוקצו, תקן אחד בלבד הוקצה למינהל המעבר דרומה.
כמו כן, אף שמינהל המעבר דרומה התריע כבר בדצמבר 2016 על אי יכולתו לעמוד בפרסום שלושה מכרזים בו זמנית, הוא לא ביקש תוספת תקנים ליחידת ההתקשרויות.
הבעיות הביטחוניות באזורי התעשייה ביהודה ושומרון
אנגלמן על אזורי התעשייה בשטחי יהודה ושומרון: "ליקויים ביטחוניים לא תוקנו - קיימים פערים ניכרים במרכיבי ביטחון, רק מעט מחוקי העבודה מוחלים על העובדים הפלסטיניים".
35 אזורי תעשייה פועלים ביהודה ושומרון בשטחי סי (השטחים שנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית). עובדים בהם כ-5,500 ישראלים וכ-14,100 פלסטינים. בשנים האחרונות התרחשו באזורי התעשייה האלו ולידם פיגועים שגבו את חייהם של ישראלים.
מבקר המדינה שב ובדק את אזורי התעשייה האלו, במסגרת מעקב על דוח שפורסם לפני 11 שנים. חלק מהליקויים שעלו כבר בדוח הקודם לא תוקנו: בחלק מאזורי התעשייה חסרה גדר היקפית, בחלק חסר כוח תגובה, ובחלקם איכות הבידוק היא נמוכה.
עקב פערים אלה נפגעת באופן חמור מוכנותם של אזורי התעשייה לאיומים ביטחוניים. עוד עלה כי לא בכל המפעלים ישנו נאמן ביטחון. עוד עלה כי למרות שהתקבלה, כבר ב-2014, החלטה על דיני עבודה שחלים בישראל וראוי להחיל גם ביהודה ושומרון - רובם (12 מתוך 16) לא הוחלו בשטח.
גם דינים בתחום הבטיחות בעבודה לא הוחלו ביהודה ושומרון, למרות המלצת מבקר המדינה מ-2012. עוד מצא מבקר המדינה כי לא הוקם מערך המצלמות הדיגיטלי באזורי התעשייה שלהקמתו הקצה משרד הכלכלה שני מיליון שקלים.
הליקויים בתנאי המחיה ללוחמים בסדיר ובמילואים
המבקר מצא שהתוכניות לשיפור בתנאי המחיה של הלוחמים, שנאמדות בתקציב של 492.6 מיליוני שקלים, היה קטן בשנים 2021-2016 ב-27% לעומת התכנון המקורי שנאמד בסכום של 676 מיליוני שקלים. בעקבות כך זרוע היבשה לא פעלה לתקן ליקויים בבסיסי ההכשרה והאימונים.
המבקר קבע כי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, האחראי על תנאי השירות של החיילים, אין אמות מידה מוגדרות, קריטריונים אחידים או נוסחה קבועה לדירוג חדרי המגורים, המקלחות, ותנאי המחיה בבסיסים.
במסגרת סיורים שביצעו נציגי מבקר המדינה במבני מגורים, שירותים, מקלחות, מטבחים וחדרי אוכל בחמישה מחנות הכשרה, בכ-37% מהתחומים שנבדקו נמצאו תשתיות לא תקינות או תקינות בצורה חלקית. בנוסף נמצאו פערים בין נתוני צה"ל לסקר שערכו נציגי מבקר המדינה. כך לדוגמה, שיעור ציוני הכשירות המשקפים מצב בינוני וגרוע נע בין 5% ל-33%, בעוד על פי הסקר שביצע משרד מבקר המדינה שיעור המרוצים חלקית והלא מרוצים נע בין 29% ל-40%.
שיעור ציוני הכשירות המשקפים מצב טוב מאוד במחנות האימונים נע בין 40% ל-79% בעוד על פי סקר משרד מבקר המדינה שיעור הלוחמים המרוצים מאוד נע בין 18% ל-28%. על פי נתוני צה"ל, 3% עד 12% מציוני כשירות התשתיות במוצבים בשלושת הפיקודים משקפים מצב כשירות גרוע ובינוני, בעוד שעל פי סקר משרד מבקר המדינה 31% עד 36% מהלוחמים מאוד לא מרוצים או מרוצים באופן חלקי מהתשתיות של המגורים, השירותים, המקלחות וחדרי האוכל במוצבים.
מכלל הליקויים שנמצאו במטבחים בלטו שני ליקויים עיקריים: נזילה או מים עומדים ואריחים חסרים ברצפה. מכלל הליקויים שנמצאו במגורים, בשירותים ובמקלחות בלטו שלושה ליקויים עיקריים: היעדר רשתות או חלונות במגורים; פטרת, אבנית או עובש בשירותים ובמקלחות ואסלה לא תקינה בשירותים.
הכישלון במיון ובגיוס לצה"ל
בשנתוני הלידה 2003-1998 חלה עלייה של כ-4% באי-גיוס מסיבת "תורתו-אומנותו" בקרב גברים ועלייה של כ-2% באי גיוס מסיבות דת בקרב נשים. בנוסף חלה בשנתונים אלו בשיעור של 1% באי גיוס מסיבות רפואיות בקרב גברים ונשים. סך שיעור אי-הגיוס החזוי לצה"ל לילידי שנת 2003 עומד על 31% עבור גברים ו-45% מפוטנציאל הגיוס לנשים.
בביקורת מעקב של מבקר המדינה עלה כי שיעור המלש"בים שעבורם לא נקבע פרופיל רפואי במסגרת הצו הראשון עומד על כ-40% ולא פחת לעומת הביקורת הקודמת. עוד עלה כי מיטב ומקרפ"ר לא קבעו יעד להעלאת השיעור הנמוך של המלש"בים שהפרופיל שלהם נקבע בהתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס ובכך עלולים לצמצם את אפשרויות המיון והשיבוץ של המלש"בים התלויות בפרופיל.
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
מבקר המדינה קבע שקיימים ערוצי פנייה שאינם רשמיים, מבלי שערוצים אלה מתפרסמים באתר "מתגייסים", שעלולים לפגוע בשוויון ההזדמנויות של המלש"בים. בצה"ל קיים מגוון תפקידים בעולמות הטכנולוגיים המקנים למשרתים בהם ניסיון הנחשב למועיל בשוק העבודה האזרחי, ומשכך הם נחשקים על ידי מלש"בים רבים.
מבקר המדינה מצא כי שיעור תושבי הפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים העיקריים בצה"ל הוא כמחצית משיעורם ביחידות בכלל צה"ל: כ-16.5% במסלולים הטכנולוגיים העיקריים לעומת כ-32% ביחידות בכלל צה"ל. המבקר אנגלמן ממליץ לאכ"א ומיטב לפעול לתיקון הליקויים בשני תחומים מרכזיים - התחום הרפואי ובתחום הטיפול בפניות המלש"בים - שכן קביעת הפרופיל הרפואי היא הבסיס לעתידו של המלש"ב בשירות הצבאי והטיפול בפניות מלש"בים עשוי להשפיע על עתידם הצבאי.
המשבר המתמשך בתחום החלל הביטחוני-אזרחי
משנת 2008 נקלעה ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל בעיקר נוכח מחסור תקציב מספק לקידום התחום. כ-14 שנה לאחר פרוץ המשבר, לא נקבעה מדיניות לאומית בתחום החלל האזרחי והצבאי. תקציבה של סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) לפעילות החלל האזרחית הועלה לכ-80-60 מיליון שקלים לשנה בשנים 2018-2012 בניגוד להמלצת שלוש ועדות שדרשו להקצות לנושא כ-300 מיליון שקלים לשנה.
בישראל, כך קובע המבקר, אין הסדרה ואסדרה של תחום לוחמת החלל ברמה הלאומית. בתקציב הרב שנתי לשנים 2024-2020 נקבע כי כדי לתת מענה על צורך מבצעי מטכ"לי בתקציב נוסף, אולם הנושא לא תוקצב. בנוסף נמצאו פערים בתקצוב תחום לוויינות התצפית. משרד הביטחון לא התקשר עם התעשייה האווירית (תע"א) לפיתוח ולייצור של לוויינים מסוימים, דבר שפוגע ביכולות מסוימות של מערכת הביטחון הישראלית.
על אף הנחיית שר הביטחון מיולי 2018, לא הוכנה תוכנית תקציב לשנים 2025 ואילך. כמו כן מערכת הביטחון לא קידמה את התוכנית לפיתוח לוויינים מסוימים שיכלו לסייע בתחום ליכולות של מדינת ישראל.
המבקר אנגלמן קבע כי "על המל"ל, משרד הביטחון וצה"ל לגבש תפיסה כוללת (אזרחית וצבאית) לגבי תחום החלל, לקבע אילו משאבים נדרשים למימושה של תפיסה זו ויציגו אותה לפני הקבינט המדיני-ביטחוני".
חוסר הטיפול במידע ברשות להלבנת הון
עשרות אלפי דיווחים הגיעו לרשות לאיסור הלבנת הון, אך הם לא הוזנו למאגר, ולא ננקטו פעולות בקרה שיבטיחו את קבלת הדיווחים. בשנים 2021-2017 קיבלה הרשות 85,517 מקבצי דיווחים רגילים על 10.8 מיליוני פעולות, ו-500,013 דיווחים בלתי רגילים (על אודות פעולות חריגות, או כאלה המעלות חשש שהן קשורות לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון), והפיקה 5,381 כתבות (70% מהן הועברו למשטרה), שכללו מידע מ-24,278 דיווחים בלתי רגילים שקיבלה.
המבקר מצא כי 27% מהדיווחים שנבדקו על ידי הרשות לא הוזנו כלל למאגר המידע בסופו של התהליך המחשובי בשל ליקוי בו, וב-27% נוספים מהדיווחים נמצאו ליקויים במיצוי המידע כנדרש או בהזנתו. למרות קיומם של ליקויים בהזנת הדיווחים שנבדקו בשיעור חריג (כ-37%), שיעור הבקרות של הרשות בתקופה שבין אפריל 2020 לדצמבר 2021 היה 0.3% (325 מתוך 113,651 הדיווחים הבלתי רגילים), ובחודש מסוים אף לא בוצעו בקרות כלל.
מידע רב המגיע מגופים מסוימים בנושאי הלבנת הון ומימון טרור, שמסתכם לכל הפחות ב-3,567 מידעים בשנים 2021-2017, אינו ממוצה ומקודד לצורך הזנתו למאגר המידע או ממוצה באופן חלקי בלבד. בכך נפגעת שלמותו ועדכניותו של מאגר המידע.
לצורך בחינת התרומה של הרשות למאבק בפשיעה ובטרור ביצע מבקר המדינה סקר בין פרקליטים, באמצעות פרקליטות המדינה לגבי 26 תיקים פליליים שטופלו בפרקליטות, שכללו תפיסות נכסים מכוח חוק הלבנת הון בשנת 2020, וכן שלושה תיקים פליליים שטופלו בפרקליטות בנושא טרור שכללו תפיסות נכסים מכוח חוק המאבק בטרור בשנים 2021-2018.
שבעה (27%) מ-26 התיקים שנבדקו בסקר הפרקליטים, שבוצעה בהם תפיסת רכוש מכוח חוק איסור הלבנת הון בסך כולל של כ-20 מיליון שקלים, לא כללו שום כתבה שהפיקה הרשות, ולפיכך הרשות או משטר הדיווחים לרשות לא תרמו, באמצעות תיקים אלה, שום תרומה למלחמה הכלכלית בפשיעה.
מניתוח מענה הפרקליטות עלה כי עבודת הרשות תרמה תרומה נמוכה לביסוס הראיות או לאיתור רכוש בשלושה תיקי הטרור שנבדקו.
תגובות לדוח
תגובת משרד הביטחון
1. מימוש תוכנית שוה"מ 3 - במסגרת המהלך הלאומי להוצאת מחנות צה"ל ממרכזי הערים, (הסכם שוה"ם 3) פינו משרד הביטחון וצה"ל למעלה מ-5,300 דונם, שעליהם ייבנו עשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מ"ר של מסחר ותעסוקה. בין המחנות שכבר פונו: שדה דב, סירקין, רוב מחנה צריפין, בית דגן, גדוד הובלה בחיפה, כלא 6 ועוד.
מימוש המהלך מבוצע תחת עקרונות של שקיפות ושותפות עם רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, משרדי התחבורה והסביבה, מרכז השלטון המקומי ועוד.
בימים אלה מקדם משרד הביטחון את הקמתם של שני פרויקטי ענק- "אופק רחב" ברמלה, המחנה הרב-זרועי הגדול והמרכזי של צה"ל אשר יאכלס את הבקו"ם ומפקדות רבות נוספות, והמרה"ס- מרכזי האספקה של צה"ל. שני הפרויקטים יאפשרו פינוי 2,500 דונמים נוספים בצריפין ותל-השומר.
במקביל שוקדים משרדי הביטחון, האוצר ורשות מקרקעי ישראל על קידום הסכמים לפינוי מחנות נוספים, בהם סיכום "שוה"ם 4" הכולל את יתרת צריפין והעברת מכללות צה"ל לירושלים וכן הסכם להעתקת מרכזי השיקום והאספקה (מש"א) מתל השומר, צריפין וחיפה.
2. מכשול קו התפר - נתוני מערכת הביטחון, שהועברו למשרד מבקר המדינה, סותרים את הנתונים שפורסמו בדוח הביקורת. מערכת הביטחון השקיעה 8.3 מיליארד ₪ במרחב התפר ב-20 השנים האחרונות. רובה המוחלט של ההשקעה קיימת ומתוחזקת עד היום וכוללת חומות, כבישים, מחנות, מעברים, טכנולוגיות, חמ"לים ועוד. הסכום ש"אבד" בשל הפרצות נאמד בכ-32 מיליון ₪ בלבד לאורך כ- 20 שנים של אחזקת הגדר ותיקוני פרצות. כבר מעל לשנה שגדר הביטחון תקינה ב 100% ומתוקנת מידי יום.
לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור על 100% כשירות מאז ועד היום.
מנהלת גבולות ותפר ביצעה פעולות אחזקה ותיקון פרצות לאורך השנים. משיקולים בטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. דוחות האחזקה המלאים הוצגו למבקר המדינה.
בניגוד לנטען בדוח לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר, אלא להיפך. בשנים 2020-2022 בוצעו 4,371 תיקונים, עלייה של 100% ביחס לשנים 2017-2019, שבהן בוצעו 2,287 תיקונים. בראייה רב שנתית, פעילות האחזקה השוטפת חסכה בעשור האחרון כ- 9 מיליארדי ₪. החלטת משרד הביטחון לתחזק מערכת מבצעית קיימת ולא לצאת למכרז חדש, חסכה למערכת הביטחון כמיליארד ₪. המערכת ממשיכה לתת תפוקה מבצעית גם לאחר 20 שנים מאז שהוקמה ולמרות שאורך חייה הוגדר במקור ל-15 שנים בלבד. על אף הכתוב בדוח, בשנים שקדמו לדוח הוחלפו מערכות התצפית במכשול במערכות חדישות ומתקדמות. במסגרת מבצע "שובר גלים" אושרה תכנית לחיזוק המענה האיסופי במרחב בתפר, שמבוצעת בימים אלה.
מנהלת גבולות ותפר מקימה מחדש את המכשול בצפון השומרון, בין סאלם לאורנית. המכשול שיכלול בחלקו חומה ובחלקו גדר מחוזקת (שעון חול) עם אמצעים טכנולוגיים ואתרי איסוף חדשים, יושלם בתוך כשנה. משרד הביטחון מגבש בימים אלה תכנית לשדרוג המכשול והמעברים שלאורכו. התכנית תובא לאישור הדרג המדיני.
3. לוויינות - מערכת הביטחון מברכת על הביקורת וסבורה, כמו מבקר המדינה, כי אל מול האתגרים הביטחוניים בחלל, מדינת ישראל נדרשת להשקעה רב-שנתית רחבה בתכנית לווינות ביטחונית.
משרד הביטחון וצה"ל פועלים לפי תכנית ומדיניות ברורה ובחודשים הקרובים תסוכם ותובא לאישור הדרג המדיני תכנית רב שנתית חדשה בתחום החלל, אשר במסגרתה ניתן יהיה לגשר על הפערים הקיימים כיום, תוך גיבוש תפיסה לאומית בנושא לוחמת החלל ומתן מענה לצורך המבצעי הקיים. עד לגיבוש התר"ש, חלוקת המשאבים מתבצעת אל מול כלל הצרכים המבצעיים הקיימים ובהתאם למציאות התקציבית.
יודגש כי השקעה בתחומי הלוויינות הצבאית, השקעה שעיקרה בתעשיות ישראליות, מהווה גורם משמעותי לקידום תעשיית החלל בישראל.
4. חיילים בודדים משוחררים - האגף והקרן לחיילים משוחררים מסייע לחיילים בודדים משוחררים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. הסיוע כולל מלגות שכר דירה, שכר לימוד, דמי קיום חודשיים במכינות קדם אקדמיות ועוד. נציגי האגף והקרן פונים לחיילים הבודדים כשלושה חודשים לפני השחרור מצה"ל, באמצעות מסרונים, שיחות טלפון יזומות ובערוצי הדיגיטל. זאת במטרה להנגיש להם מידע על זכויותיהם, להציע להם ייעוץ אישי, סדנאות הכנה לשחרור ועוד. האגף והקרן ילמד את ממצאי דוח המבקר ויפעל לשפר עוד יותר את הקשר עם החיילים הבודדים המשוחררים.
במהלך שנת 2022 הקים האגף והקרן פורום בין משרדי, שעוסק גם באוכלוסיית החיילים הבודדים המשוחררים, במטרה לגבש תכניות לקידום שילובם של הבודדים המשוחררים בחיי המשק והחברה הישראלית.
תגובות דובר צה"ל
אזורי תעשיה שבניהול ישראלי באזור יהודה ושומרון - האחריות על האבטחה באזורי התעשיה באיו"ש נתונה לעיריות ולמועצות. החל משנת 2022 צה"ל פועל, בשיתוף עם השלטון המקומי, לשיפור וחיזוק מרכיבי ההגנה באזורי התעשיה ובוחן את הדרכים לאכוף את מימושן על ידי הרשויות. בתוך כך, נערך מיפוי של כלל מרכיבי הביטחון החסרים באזורי התעשייה על פי סדר עדיפות וניתוח איומים. כמו כן, מתבצעות באזורי התעשיה ביקורות מטעם צה"ל והותקנו בשנה האחרונה אמצעי בידוק וזיהוי באזור תעשיה ברקן ומישור אדומים.
בנוסף, פורסם מסמך מטעם פיקוד המרכז המסדיר את רף האבטחה הנדרש בחברות השמירה האזרחיות באזורי התעשיה ונהליו. בכל הנוגע לקידום דברי החקיקה בתחום הבטיחות בעבודה באיו"ש, בימים אלו נערכת עבודת מטה בנושא. מטרת העבודה היא לאמץ את דיני הבטיחות בעבודה בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות והאזוריות באיו"ש, ולתקן את החקיקה באיו"ש, כך שדיני הבטיחות בעבודה יחולו על מעסיקים ישראלים, אף מחוץ לתחומי הרשויות המקומיות והאזוריות הישראליות.
קו התפר - מדובר בביקורת שלא מייצגת את המציאות בשנה האחרונה בקו התפר. כיום עוברים ביום עד עשרות בודדות של מסתננים במרחב התפר ביהודה ושומרון. פעילות כוחות הביטחון טרם מבצע "שובר גלים", הותאמה לצורך המבצעי. עם תחילת מבצע "שובר גלים", הוחלט על שינוי סדרי העדיפויות והשקעת משאבים משמעותיים במרחב התפר לטובת סגירת הפריצות בגדר. המאמצים באים לידי ביטוי בהצבת כוחות רבים בתפר, שיפור תשתיות הגדר, שדרוג והצבת אמצעים טכנולוגים בתפר, ביצוע הכשרה מותאמת לכוחות צה״ל לתעסוקה מבצעית בקו התפר, הרחבת סל הכלים המשפטי נגד מסתננים שעוברים על החוק, חיזוק שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון נגד התופעה ומאמצים נוספים שמבוצעים בקו התפר על מנת למנוע מעבר של מסתננים בלתי חוקיים לשטחי מדינת ישראל.
ספינות טילים בהגנה על המרחב הימי בלחימה - משימת ההגנה במרחב הימי מבוצעת בשגרה על ידי ספינות הטילים של זרוע הים. בשנה האחרונה, במסגרת תהליך המבצוע של ספינות המגן, מבצעה זרוע הים שלוש מתוך ארבעת ספינות המגן ליכולת מבצעיות ראשונית והגנת שמיים. ספינות אלו, על שלל היכולות המתקדמות שלהן, כבר נוטלות חלק במאמץ הכולל של משימת ההגנה במרחב הימי ובמים הכלכליים.
תנאי מחיה ותשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים - צה"ל רואה חשיבות רבה בשיפור חווית השירות של חיילי צה"ל, ושם דגש בשנה הנוכחית על שיפור מתקני ותשתיות צה"ל השונים. לטובתך כך, הוקצה תקציב ייעודי לשיפור התנאים במחנות צה"ל, בתוך כך שיפור התשתיות במוצבים ושיפוץ חדרי האוכל בכלל צה"ל ובדגש על המערך הלוחם. בהמשך לכך, בחודש פברואר 2023 נחנכה אפליקציית ״base smart״ המאפשרת לחיילים לדווח על תקלות בינוי ותשתיות בבסיס בצורה מבוקרת ומהירה תוך קבלת מענה יעיל.
באשר לתנאי השירות של הלוחמות, צה"ל פועל לטיפול בתשתיות בהתאם לגידול במספר הלוחמות בשנים האחרונות. צה"ל ימשיך ויפעל לשיפור חווית השירות ובכלל זה המענה בתשתיות כחלק מתכנון התקציב.
תוכנית מסויימת לבניין הכוח - צה״ל מקדם תוכניות בניין כוח רבות לטובת שיפור עוצמתו והתאמתו לזירות ולאיומים המתפתחים. הטענות אודות פער התנהלותי שחורג מהפקודות בתהליך אישור הפרויקט המדובר, אינן נכונות ומתבססות על פקודות ישנות ולא עדכניות. כמו בכל הליך אישור פרוייקט, בוצע נוהל מטכ״לי סדור הכולל אישור בהתאם לדרגים המאשרים בצה״ל טרום מו״מ מול התעשיה. בהתייחס לרכיבים מסוימים בתת התוכנית, שלא נקלטו כתוצאה מקשיים טכנולוגיים בתעשיה, צה״ל ביצע תחקיר מעמיק בנושא ואף קיבל החלטות משמעותיות בנוגע להמשך ההתקשרות עם התעשיה על רכיב זה.
ביקורת מעקב מורחבת אודות המיון והגיוס לצה"ל - מדובר בדו"ח מעקב לדו"ח שבוצע בעבר, כאשר ניתן לראות כי רוב התחומים שנבדקו שופרו באופן משמעותי. שער הכניסה לצה״ל מאפשר כיום שוויון הזדמנויות טוב יותר, הוגן יותר, וחדשני מתמיד. יחידת מיטב זכתה השנה בפרס הרמטכ״ל בעקבות החידושים המשמעותיים שהובילה, למען צמצום פערים בין השכבות השונות באוכלוסייה וכן על ייעול תהליכי המיון והשיבוץ של המלש"בים. ראייה לכך, היא הירידה המשמעותית במספר הקבילות שמלש"בים הגישו על תהליכי הגיוס לצה״ל, זאת על פי ממצאי דו"ח נקח"ל שפורסם לאחרונה.
בנוגע לטענות ביחס למענה הרפואי, בפברואר 2022 אושרה עבודת מטה שמטרתה קביעת הפרופיל הרפואי כבר בפגישה הראשונה של המלש"ב עם גורם רפואי. עם זאת במקרים בהם עולה מידע חדש במפגש או שנדרש בירור נוסף ולא ניתן לקבוע פרופיל בהתייצבות ראשונה, נעשות פעולות למתן מענה מהיר. המלצת הדו"ח ליצירת ממשק מקוון עם קופ"ח פרטיות ולהעברת המידע הרפואי של המלש"ב מצויה בבחינה של גורמי מערכות המידע. בנוסף לבקרה על עמידה בנהלים המוזכרת בדו"ח, חיל הרפואה מבצע מאות ביקורות מקצועיות בלשכות הגיוס באופן שוטף ועל פי תכנית, כאשר חלק גדול מהבקרה מבוצעת על ידי רופאים בכירים יותר, שאף מעניקים במידת הצורך חניכה מקצועית. צה״ל פועל רבות לשפר את קביעת התורים לפגישה עם גורמי בריאות הנפש. כמו כן, הוחלט על הקמת מרפאת בריאות הנפש למלש"בים אשר תייעל את המענה בתחום.
ביחס לטענות על שיבוץ מלש"בים מהפריפריה, בשנה האחרונה, במסגרת מימוש תר״ש המיון, צה״ל מיישם את תכנית ״המודל הרשותי״, שמטרתה יצירת שותפות מלאה עם כלל הרשויות המקומיות וצמצום פערים בפריפריה ובאוכלוסיות במיקוד. בנוסף, צה"ל מפעיל תוכניות שונות יחד עם חיל המודיעין ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, לגיוס מועמדים לשירות מהפריפריה, והנגשת היחידות לכלל המתגייסים.
טיפול בחיילים בודדים במהלך שירותם ולאחר שחרורם מצה"ל - צה״ל מודה למבקר המדינה על ביקורת זו ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. צה״ל פועל כל העת על מנת להיטיב את הטיפול בחיילים הבודדים, אותם הוא מוקיר ומעריך על שירותם ותרומתם המשמעותית. בשנים האחרונות, צה״ל הרחיב את מעטפת התמיכה לחיילים הבודדים, לרבות הענקת חופשה ׳מיוחדת׳ לחיילים שעוברים דירה, שיפור פתרונות הדיור, קידום והרחבת תכנית ׳אחד בחדר׳ ללוחמים בודדים והרחבת הזכאות לשתי טיסות בשירות ללוחמים בודדים לטובת ביקור משפחתם בחו״ל.
החל מחודש מרץ 2022, פועל בצה״ל ״מרכז הבודדים״ אשר מתכלל את מתן המענה לחיילים הבודדים.
המרכז נותן מענה בכל שעה ויום בשבוע, במגוון שפות ומהווה מוקד ידע בתחום. המרכז עובד בשיתוף פעולה עם כלל יחידות צה״ל לצד גורמים מחוץ לצה״ל, כגון משרדי ממשלה, עמותות וארגונים נוספים. צה"ל פועל במגוון דרכים בכדי להעלות את מודעות למרכז והמענה שהוא מספק, ובהן שיחות חתך, קבוצות מיקוד, הרצאות לסגלי הת״ש, ימי הורים דיגיטליים ועוד. באגף כוח האדם פועלים על מנת לייעל את עבודת המרכז, בין השאר באמצעות סקרי שביעות רצון יזומים, קבוצות מיקוד ועוד. בנוסף, התקיים השנה ׳יום סידורים׳ לחיילים בודדים בשיתוף משרדי ממשלה, עמותת ״נפש בנפש״ והאגודה למען החייל, על מנת להנגיש שירותים ולהסיר חסמים בירוקרטיים.
צה״ל מודע לאתגר הכלכלי אתו מתמודדים החיילים הבודדים, ועוסק בימים אלו בהעלאת גובה הסיוע בתשלום שכר הדירה. בנוסף, בשנה האחרונה חלה עלייה בשכרם של חיילי החובה, ובהם החיילים הבודדים. צה״ל רואה עצמו כנושא באחריות גם לעתידם המקצועי של החיילים הבודדים, ועל כן מקיים סדנאות הכנה לשחרור, ביניהם סדנאות ייעודיות לחיילים בודדים. על מנת להגדיל את שיעור המשתתפים מקרב החיילים הבודדים בסדנאות, הוחלט כי הסדנאות יקוצרו לפרק זמן של ארבעה ימים, ופעילותן תורחב לכלל המחוזות הפרוסים ברחבי הארץ, זאת לצד הגברת המודעות לקיומן של הסדנאות, ופיקוח של מרכז הבודדים על השתתפות החיילים בסדנאות. בנוסף לסדנה, מקבלים החיילים יום מיוחד עבור סידורים על חשבון המערכת.
באשר לעמותות האזרחיות, תוקפה, הורחבה והופצה רשימת העמותות שפעילותן הוסדרה על ידי אגף כוח האדם. כמו כן, אחת לשנה ובהתאם לפניות העמותות, יבוצע עדכון של העמותות המאושרות. צה״ל ימשיך לפעול על מנת לשפר את תנאי השירות של החיילים הבודדים ולהעניק להם את הטיפול והתמיכה הטובים ביותר.
היבטים בבניין הכוח של מערך השריון ומילואים - צה״ל רואה חשיבות עליונה בשימור כשירות מערך המילואים, בפיתוחו ובקידומו. בחודש דצמבר 2021 הוצג תר"ש המילואים של צה"ל לשר הביטחון, לאחר שאושר וקודם על ידי הרמטכ"ל, ולאחר מכן הוצג בוועדת השרים למילואים שהוקמה והתכנסה לראשונה לאחר 4 שנים בחודש ינואר 2022 ,ובה הוצגו כלל הנושאים לרבות חיזוק התגמול למשרתי המילואים.
סוגיית המוכנות ותוכניות מערך המילואים הוצגו מספר פעמים במסגרת דיוני הקבינט ובוועדת החוץ והביטחון. עם זאת, שר הביטחון יקפיד, כי מתבצעת הצגה מקיפה לממשלה ודיווח כנדרש מדי שנה, בהתאם למה שהיה נהוג בעבר, בוועדת השרים וכן בוועדת החוץ והביטחון.
השתתפו בהכנת הידיעה: רועי שרון, איתי בלומנטל, כרמלה מנשה, דנה ירקצי, כרמל דנגור ונטלי מתוקו
