"התפיסה הבסיסית שלנו בקהילת המודיעין הייתה שלא הגיוני שיש לסוריה כור גרעיני. הרי אין לה תשתית מדעית, אין לה מדעני גרעין. אבל אז הגיעה אלינו ההוכחה החד משמעית – הסורים בנו במדבר כור גרעיני" - כך מתאר האלוף (במיל') עמוס ידלין לכאן חדשות את הספקנות שבה התייחס המודיעין הישראלי לידיעות הראשונות על פרויקט הגרעין של אסד, בתקופה בה כיהן כראש אמ"ן.
יותר מעשר שנים אחרי שחיל האוויר השמיד את המתקן בדיר א-זור, כפי שהותר היום (רביעי) לפרסום, ידלין זוכר היטב גם את החששות שליוו אותו ביום התקיפה. "האם נידרדר למלחמה או לא - זו הייתה השאלה שהטרידה אותי", משחזר ידלין. "מאוד מאוד דאגתי מה יהיה דקה אחרי זה".
ההוכחה החותכת שאותה מתאר ידלין, ושבעקבותיה הכריעו מקבלי ההחלטות כי יש לפעול נגד הכור, הגיעה בפברואר 2007, יותר מחצי שנה לפני מבצע "עין הבשור", בזכות המוסד. "הכוונו אותו לעשות מבצע שהוא בתחום אחריותו. זה לא היה פשוט. מודיעין הוא פאזל, זה אלף חתיכות", מסביר ראש אמ"ן לשעבר. "המבצע הזה הביא לנו הוכחה חד משמעית, מעבר לכל ספק, שהסורים בנו במדבר, מתחת לאיזושהי קופסה, איזשהו מבנה האנגר - כור גרעיני".
מאז אותו גילוי, הדרך לשכנוע הדרג המדיני כבר הייתה קצרה. "הם הסכימו מהר מאוד שצריך להרוס את הכור", נזכר ידלין באווירה שהייתה אז סביב הסוגיה: "לא נסכים לחיות עם גרעין בידיים של שליט אכזרי כמו אסד, ואנחנו רואים מה הוא עשה לבני עמו במלחמת האזרחים עם נשק כימי. הוא בוודאי לא היה מהסס לעשות את זה לישראל".
"הצלחה אסטרטגית שלא הייתה כדוגמתה"
באגף המודיעין הצביעו לפני התקיפה על שני יעדים מרכזיים. הראשון היה לשלוח את כמות המטוסים המינימלית שנדרשת לצורך הפעולה. "רצינו לנסות לעשות את המבצע עם חתימה הכי נמוכה שאפשר. כלומר, לא לשלוח 100 מטוסים, אלא רק את המינימום שנדרש", מסביר ידלין. היעד השני - "וזה לא קל עם הפוליטיקאים שלנו" - הוא מדגיש, היה לא לקחת אחריות על המבצע. "הקבוצה שבכלל ידעה שיש כור הייתה כל כך קטנה, שאמרנו שככה יש סיכוי גבוה מאוד שאסד לא יתחיל מלחמה מזה – וזה בדיוק מה שקרה".
אף על פי שידלין מעיד כי לא היה לו ספק שחיל האוויר יעשה את העבודה, השמדת הכור הייתה מלווה במתח רב עבורו. "בוודאי כראש אמ"ן, שנתן הערכה שההידרדרות למלחמה היא בסיכוי נמוך", הוא מסביר. "בזמן שכולם הסתכלו על המפות, אני כל הזמן סובבתי את הראש לאנשים שלי שיגידו לי מה קורה בסוריה. האם אסד כבר מתכנן מלחמה", נזכר ידלין במה שהתרחש סביבו ב"בור" של חיל האוויר בזמן ביצוע התקיפה.
"היה סיכוי גדול שאסד לא יתחיל מלחמה". (צילום: אי-פי)
כמי שהיה שותף לשתי פעולות שבהן פגעה ישראל במתקנים גרעיניים של מדינות הקוראות להשמדתה – פעם אחת כטייס בעיראק ב-1981, ובפעם השנייה כראש אמ"ן במבצע בסוריה ב-2007 – ידלין מגדיר את השמדת הכור בדיר א-זור כ"הצלחה אסטרטגית שלא הייתה כמותה".
"מערכת המודיעין והצבא העניקו לדרג המדיני ולעם ישראל בדיוק את מה שהוגדר להם - שהכור הזה לא יהיה בחיים, שהוא ייהרס, ושלא נידרדר למלחמה", קובע ראש אמ"ן לשעבר. ההתפתחויות שחלו בסוריה בעשור שחלף מאז רק מחדדות בעיניו את החשיבות של פעולת חיל האוויר: "היום אנחנו יודעים שהשטח הזה, איפה שהיה הכור, נשלט על ידי דאעש בשנים האחרונות. רק תארו לעצמכם שהם היו לוקחים את הפלוטוניום משם".
לכל הכתבות:
