אסון צור השני, ב-4 בנובמבר 1983, קרה שנה בדיוק אחרי אסון צור הראשון. באסון הראשון, בנובמבר 1982 נהרגו 76 מלוחמינו בפיצוץ בבסיס שב"כ ומג"ב שהוקם סמוך לצור. הגרסה הרשמית, גם היום אחרי 40 שנה, היא פיצוץ אקראי של בלון גז.
באסון השני, שנה אחר כך, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד דהרה לתוך אותו בסיס שהוקם מחדש בקרבת מקום, והתפוצצה, 59 נהרגו. האירוע נחשב פיגוע ההתאבדות הראשון. עד היום, משום מה, מעטים קשרו בין שני האירועים.
אבל היום, בבחינה מחודשת של עדויות ותחקירי שני האירועים, ומידע שנחשף לאורך השנים, ברור שלא רק קיים קשר ביניהם - אלא שאפשר היה למנוע את אסון צור השני אילו רק היו חוקרים כראוי את האסון הראשון.
אהוד זקסנברג היה מ"פ הגזרה שבין הליטני לצור, אסון צור השני נחרט בזכרונו לפרטי פרטים ולא עוזב אותו מאז. "שמעתי פיצוץ אדיר. אני רואה מרחוק את הפטרייה הענקית שמתרוממת ודוהר לשם. כמה מטרים אחרי שער הכניסה לבסיס היה בור עצום שממנו יוצאים אדי חום ועשן. צעקתי 'היי, מישהו צריך עזרה, מישהו פה?' שום דבר, שקט מוחלט. אתה בסיטואציה שאתה המום מחוסר היכולת שלך להוציא משם מישהו חם".
הפעם הראשונה מאז האסון הראשון, שעלה צורך להיערך לפריצת מכונית תופת לתוך בסיס, עלה רק 10 ימים לפני האסון השני, כשיותר מ-300 אמריקנים וצרפתים נהרגו בפיצוץ שתי משאיות תופת שפרצו לבסיסי הכוח הרב לאומי בביירות. אז החליט הרמטכ"ל משה לוי שיש להיערך גם לאפשרות כזאת. אבל זה לא הספיק.
לאלוף אמנון רשף, שמונה לחקור את אסון צור השני, ניתן שבוע להגיש מסקנות. הוא בדק את המוכנות לפיגוע מבחינה מודיעינית, ומבחינת ההנחיות ויישומן. מאז הוא נמנע מלדבר על כך בפומבי. הוא עושה זאת עכשיו בפעם הראשונה.
"מסתבר שבאיזשהו תת מודע היה האיום הזה של מכונית תופת, לא מצאנו לזה ביטוי מעשי בפקודות", הוא סיפר. "הייתי הנחיה של הרמטכ"ל דאז להציב מחסום עקלתון בכניסה למחנה. המחסום לא הוצב הצורה מקצועית".
האם יש קשר בין אסון צור הראשןן לאסון צור השני? שני אירועים כמעט זהים, בהפרש של שנה, אותו מקום, תוצאה דומה. רשף הציב לעצמו בתחילת הדוח לבדוק את הקשר בין האירועים, המסקנה שלו הייתה שאין קשר.
האלוף מאיר זורע עמד בראש ועדת החקירה של האסון הראשון, שגם היא נמשכה רק שבוע אחד וקבעה שמדובר בפיצוץ בלון גז. לכאורה, באמת אין קשר. שווה להתעכב עוד רגע אחד על אירועי השנה שחלפה עד הפגישה של רשף וזורע. כי במהלכה כבר הצטברו ראיות כבדות משקל לכך שגם האסון הראשון, נגרם ממכונית תופת נהוגה בידי מתאבד.
"כשאחנו ממשיכים לחקור מסתבר לנו שיש חייל שאומר 'אני שמעתי מכונית ברייס'", שיחזר רשף. "חורה לי וכואב לי שאנשים במקום כזה או אחר טייחו, רימו ושיקרו. מפני שברגע שאתה מתחיל בתרבות שקר, אתה מאבד שליטה. לו היינו יודעים שאסור צור הראשון היה פיגוע אז הייתי בודק אם הלקחים נלמדו ויושמו ואיפה היה הכשל".
לפני שנתיים, בסרט של העיתונאי ישראל רוזנר ששודר בכאן 11, דיבר לראשונה יצחק דר, שחקר גם הוא את האסון הראשון, מטעם המשטרה, זמן קצר אחרי האירוע. הוא הגיע למסקנה שונה מזו של זורע. מדובר בפיגוע. מסקנותיו נגנזו.
מי שהתריע עוד ביום האסון הראשון, והמשיך לעקוב ולאסוף מידע לאורך כל השנים הוא צביקה בנדורי שעמד אז בראש המחלקה לסיכול טרור בשב"כ. "לי היה ברור אז, 40 שנה אני עם הכאב הזה, שמשהו לא בסדר. הרעיון של פיצוץ גז נולד על ההריסות בין רפול ואברום". אברהם שלום אז ראש השב"כ, ורפול – רמטכ"ל, ומי שמינה את זורע לחקור את האירוע.
"שלושתם היו בפלמ"ח יחד והייתי איזו תחושה שאנחנו נעשה טוב לעם ישראל אם נחליט שזו הייתה תאונה, משמים. זה לא היה מחדל", בנדורי טוען. "ברגע שארגון שלם שאמון על סיכול טרור אומר שזה לא טרור - אז אני לא מחפש את אלה שעשו את זה".
במשך השנים הצטבר עוד ועוד מידע שהצביע תמיד על אותה מסקנה – האסון הראשון היה פיגוע. בחודש שעבר, צוינו 40 שנה לאסון צור הראשון, ופורסמה הודעה משותפת לשב"כ, צה"ל והמשטרה ולפיה יוקם צוות בדיקה משותף שיבחן מחדש מידע חדש על נסיבות אסון צור הראשון. זה קרה אחרי לחץ כבד מצד משפחות החללים שדרשו הכרה ביקיריהן כנפגעי פעולות איבה.
אביה של אודליה היה לוחם מג"ב ונפצע קשה באסון צור הראשון, הוא נפטר בשנה שעברה. אודליה מובילה את מאבקן של משפחות האסון הראשון. "לא מדובר בתאונה מצערת. הם נהרגו בפיגוע, בשליחות המדינה. מה שחשוב לנו זה שהמוות שלהם היה מוות הירואי, הם מתו כגיבורים".
לעולם לא נדע מה עבר בראשו של מי שהתעקש בזמנו על האמת הנוחה לו, גם כשכל הסימנים הובילו לאמת אחרת, קשה ומורכבת. אולי כי איש לא שיער שהסתרה קטנה תלך ותגדל ותוביל למחדל שני. אבל היום, 40 שנה אחרי, הגיע הזמן לחקירה מחודשת, שתחשוף את הקשר בין אסון צור הראשון לשני. באמת שתתגלה חשובה לא רק לחיילים שהיו באסון ההוא, אלא גם לחיילים שעלולים להיות באסון הבא.
למה הועדפה בזמנו הגירסה החלקית, המטייחת, על פני האמת הקשה והמורכבת? אולי כי ככה זה עובד תמיד, אולי כי איש לא משער שהסתרה קטנה תוביל למחדל נוסף. אבל היום, אחרי 40 שנה, הגיע הזמן לחקירה מחודשת, שתחשוף את הקשר בין אסון צור הראשון לשני. האמת שתתגלה חשובה לא רק לחיילים שהיו באסון ההוא, אלא גם או בעיקר לחיילים שמשרתים היום.
