40 שנה לאחר אסון צור הראשון במלחמת לבנון הראשונה, שב"כ, צה"ל והמשטרה הודיעו הערב (חמישי) על הקמת צוות בדיקה משותף לבחינת חומרים הנוגעים לנסיבות האסון. בקריסת בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור, שהתרחשה ב-11 בנובמבר 1982, נהרגו 91 חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ. ועדה בראשות האלוף מאיר זורע, שמונתה אחרי האסון, קבעה כי הוא נגרם בשל דליפת גז.
במהלך השנים הגיע מידע מודיעני לפיו מדובר בפיגוע של חיזבאללה. מלבד זאת היה מידע על רכב שנמלט מהמקום. במערכת הביטחון סבורים כי בזכות טכנולוגיה חדישה ומתקדמת לניתוח דגימות וממצאים, ניתן להפיק מידע נוסף, שאולי ישנה את הממצאים מאז.
ראש השב"כ רונן בר, הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי והמפכ"ל רב ניצב קובי שבתאי, מסרו בהודעה על הקמת צוות משותף שיעמיק במידע שהצטבר לאחר סיום עבודת הוועדה. הצוות יבחן שימוש בטכנולוגיות חדישות, שלא היו קיימות בעת שהוועדה פעלה.
"אין בהקמת הצוות בכדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו או בבדיקה שביצעה הוועדה" מסרו בהודעה. "אסון צור הינו אירוע מצער וכואב בקנה מידה לאומי, וישנה חשיבות מוסרית במיצוי חקר האירוע. צה״ל, שב״כ ומשטרת ישראל משתתפים בצערן של המשפחות השכולות וימשיכו ללוותן".
מטעם חלק ממשפחות הרוגי האסון נמסר בתגובה: "אנחנו יתומים שלא זכו להכיר את האבות שלהם, נכדים שלא זכו לחיבוק של סבא, נשים שהתאלמנו, ילדים שקיבלו את אבא שלהם בחזרה בגוף, אבל לא בנפש. כל אלו ביחד וכל אחד לחוד, חי שנים בתחושה של בושה, כי אין מילה אחרת לתאר את התחושה של גיבור שיוצא להילחם בשרות המדינה וסיבת מותו ו/או פציעתו היא 'תאונה', כאשר היה ברור לכולנו, למשפחות השכולות, הנפגעים ובני הדור השני והשלישי מה ההבדל בין תאונה טרגית למוות הירואי במובן הערכי.
"לאחר שנים ארוכות בהן חללי ונפגעי אסון צור הראשון, המרכיבים את פסיפס החברה הישראלית, לא קיבלו את המקום הראוי להם בדפי ההנצחה וההיסטוריה של מדינת ישראל, הגיעה העת והשעה להשיב את זכרם למקום הראוי להם ולכבד את מורשתם שעומעמה ברבות השנים".
