66 שנה אחרי: בית הדין הצבאי לערעורים התיר הבוקר (שישי) לפרסם פרוטוקולים ומוצגים מהטבח בכפר קאסם שבו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, גברים, נשים וילדים, בידי כוח של משמר הגבול ב-29 באוקטובר 1956. חלק מהדיונים המשפטיים בתיק התנהלו בדלתיים סגורות בבית דין צבאי בשנות ה-50, אבל לאור חוות דעת של גורמים מדיניים ומשפטיים מהשנה שעברה, הוחלט להתיר לפרסם עדויות מהאירוע שנצרב עמוק בזיכרון בקרב ערביי ישראל.

צילומים: ארכיון צה"ל

באותם ימים, היישובים הערביים לאורך קו התפר היו נתונים תחת ממשל צבאי. ביום הטבח, היום שבו פרץ מבצע קדש בסיני, הוטל סגר על הכפרים הערביים סמוך לגבול ירדן והמשולש. מפקד הגזרה המרחבית, אל"מ יששכר שדמי, החליט על דעת עצמו להקדים את שעת העוצר מ-21:00 ל-17:00. תושבים שיצאו מהבית לא ידעו על הקדמת זמן העוצר, הסתובבו ברחובות ונורו למוות.

ב-1957 הועמדו לדין כמה קצינים, ושנה אחר כך חלקם נידונו למאסר. עם זאת, המג"ד שהורשע בפרשה שב לפקד על חיילים. בפסק הדין קבע השופט בנימין הלוי כי ההוראה לירות במהלך העוצר באזרחי הכפר היא פקודה בלתי-חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה. "אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת, זו מידת אי החוקיות הדרושה לבטל את חובת הציות של חייל צה"ל", אמר השופט.

מהפרוקטולים עולה כי הלוחמים נשאלו אם יכלו לדווח על המתרחש בקשר בזמן אמת והם השיבו שכן. אחד המפקדים נשאל על ההכנות לסגר על כפר קאסם, שנחשב לכפר משמעותי בגלל קרבתו לגבול ולכן תוגבר בכוחות נוספים. "כאשר אין זמן, מוותרים על דברים לא חיוניים", הוא ענה. אחד ממפקדי הפלוגות של מג"ב, חיים לוי, הודה כי מפקד הגדוד, רס"ן שמואל מלינקי, הגיע אליו ואמר לו כי כל התוכנית שתוכננה במסגרת מבצע "חפרפרת", שעיקרה גירוש פלסטינים לירדן, בוטלה - וכי יש תוכנית חדשה.

מתברר כי מפקדי מג"ב שוחחו בחדר הקצינים ביממה שלפני הטבח על אפשרות לכבוש את ירדן, ולכן היו דרוכים. הכוח נערך סביב הכפר, אך חלקו המזרחי הושאר ללא עמדות כדי לאפשר לתושבים לברוח לירדן. המ"פ לוי אמר כי המג"ד אמר לו במפורש - "רצוי שיהיו מספר הרוגים". לוי, שהיה עם חייליו בגזרה הדרומית של כפר קאסם, נשאל בבית הדין אם האמירה נשמעה לו סבירה, וכך הוא השיב: "הבנתי שכך זה צריך להיות, שזו המדיניות, הרצון, מתוך כך שנאמר שכל מי שייראה ייהרג, הבנתי זאת מתוך הפקודה שניתנה".

צילום: ארכיון צה"ל

הוא הוסיף: "הלך הרוח היה בכיוון, כאשר פעלנו למען מטרה מסוימת. עם כל הרגש האנושי, מלחמה היא מלחמה". במהלך הדיונים סיפרו הלוחמים כי הייתה אווירת מלחמה וכי היו משוכנעים שתפרוץ מלחמה גם מול ירדן. "זה נראה הגיוני בעיני באותו הזמן, בייחוד שחפרפרת (שם הפקודה - א"ב) אמרה שהאוכלוסייה עלולה להפוך לעוינת".

בעדותו בבית הדין נשאל מפקד החטיבה שדמי מהי ההוראה שקיבל לגבי תושבי כפר קאסם שרצו לחזור לביתם אחרי שעות העוצר, והוא ענה כי המסר שקיבל היה "אללה ירחמו". בהמשך הוא הסביר: "את ההוראה נתתי במקרה של התפרעות והפרת עוצר המונית, תוך הדגשת המדיניות שאסור לנו ליצור מצבים שעלולים להביא לאי שקט".

צילום: ארכיון צה"ל

מעדותו ניתן להתרשם שגם שדמי הופתע מהטבח של לוחמי מג"ב, שהיה בניגוד להוראות שנתן לפקודיו. "המדיניות הייתה שיש להקפיד, בכל מחיר, על מהלך החיים הרגילים של האזרח הערבי, ולא לנשל אותם, ושאין לעשות שום פעולות הנוגדות את סדר החיים הרגיל שלהם", הוא צוטט. "טענתי שיש להטיל לפחות עוצר לילה כדי לשמור על המדיניות שלא תהיה התנגשויות בין האזרחים הערבים, ולכן אלוף הפיקוד אישר לי הטלת עוצר לילה ללא פינוי".

מעבר לעדויות שפורסמו כאן, הדיונים בבית הדין התפרשו על פני מאות מסמכים, ובהם תועדו עדויותיהם של הלוחמים והמפקדים מצה"ל וממג"ב שהיו מעורבים בטבח.

צילום: ארכיון צה"ל

צילום: ארכיון צה"ל

צילום: ארכיון צה"ל

באוקטובר 2021 נפל בכנסת חוק כפר קאסם ברוב גדול של 93 מתנגדים מול 12 תומכים. חברי רע"ם הצביעו בעד החוק ובניגוד למשמעת הקואליציונית. חברי מרצ יצאו החוצה בהצבעה, למעט חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ועלי סלאלחה שהצביעו בעד החוק. חברי הכנסת הערבים בקואליציה קיבלו חופש הצבעה. קודם לכן, גורמים בממשלה הציעו לחברת עאידה תומא-סלימאן, שהגישה את הצעת החוק, למשוך את החוק, ובתמורה הוא יועבר בהחלטת ממשלה.

לפני ההצבעה על החוק התפתח עימות בין השר עיסאווי פריג' לחברי הרשימה המשותפת. השר ממרצ תקף את חברי המשותפת ואמר: "בוז לכם, רוצים לעשות מהכאב פוליטיקה". חברת הכנסת תומא-סלימאן השיבה לאנשי מרצ: "התברר שאתם נמר מנייר".