פרוטוקולים מהיממה הראשונה לשלום הגליל נחשפים

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (שני) את פרוטוקול הדיון בראשות ראש הממשלה מנחם בגין, ביום שבו פרץ מבצע "שלום הגליל", שבהמשך הפך למלחמת לבנון, לפני 40 שנה. ישראל יצאה למבצע נגד ארגוני טרור פלסטינים בלבנון ובסוריה, לאחר ניסיון התנקשות כושל של ארגון הטרור הפלסטיני של אבו נידאל בשגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב.

הפרוטוקול מהדיון שהתקיים יממה לפני היציאה למבצע

יממה לפני פתיחת המבצע, ב-5 ביוני 1982, התקיים דיון של המטה הכללי בראשות הרמטכ"ל רפאל איתן, ובו הוחלט להמליץ לדרג המדיני לצאת למבצע צבאי.

הרמטכ"ל רפאל איתן: "אנחנו התכנסנו בשביל שלא יהיה משעמם לנו, שאנחנו פה בעבודה. בהזדמנות זו, אז גם נעדכן אתכם במה שקורה אחרי הניסיון- ניסיון ההתנקשות בשגריר, קיבלנו אישור, המלצנו וקיבלנו אישור לתקוף בלבנון, ולהתחיל ביעדים בתוך ביירות - שני יעדים, ועוד מספר יעדים בדרום לבנון, סה"כ 11 יעדים. תוך כדי התכנסות לקראת קביעת הזמ"מ (זמן מעל מטרה - להטלת חימושים, א"ב) הסתבר שמזג האוויר לא מאפשר, בהתחלה הוא לא אפשר בכלל, בהמשך התברר שאפשר רק חלק מהיעדים, כלומר את היעדים שבביירות. ואז קבעתי שאם אי אפשר את הכול ואפשר רק חלק אז ביירות עדיף. אם אפשר בדרום, ואי אפשר בביירות אז לא נעשה ונמתין. אז בסופו של דבר התאפשר בביירות וקצת בדרום, כשלקראת ערב נפתח פה ושם מזג האוויר ואפשר התקפה של יעדים.

מפקד פיקוד הצפון, האלוף א' דרורי: "התקיפה בדרום הייתה לאחר שהמחבלים ירו ארטילריה".

הרמטכ"ל: "כן אבל זה היה המשך. הם התחילו לירות על זה כשאנחנו תקפנו בביירות".

ראש אגף אפסנאות, אלוף יוחנן גור: "הם התחילו בקיצור".

הרמטכ"ל: "תלוי כמה אחורה אתה הולך. אז הם התחילו בלונדון ואנחנו התחלנו בתקיפה אבל אתה יכול".

אלוף א' דרורי: "זה משנה".

הרמטכ"ל: "לא זה המשנה כרגע. כרגע אחרי זה התגובה הוחלטה בישיבת ממשלה ביום שישי בבוקר, אבל שהסתבר שאפשר לתקוף חלק ואת החלק של ביירות - הלכנו ותקפנו את החלק של ביירות.

"לפנות ערב ובלילה אתמול נהרג חייל. התפיסה של אין התשה הוא גדול מאוד, וזהו רק בגלל הבוקר ועל זה תהיה ישיבת ממשלה הלילה ולדעתי, גם לפי התרשמותי, גם לפי מה שאמר לי רה"מ הבוקר, הממשלה תחליט לממש את התוכנית של הרחקת הקטיושות והתותחים מיישובי הצפון... בהתחלה קבענו את הזמם לשעה 8:00 בבוקר. מזג האוויר אפשר, אבל במחשבה שנייה החלטנו לעשות דיון אם לתקוף או לא. בסופו של דבר מסיבות של, מסיבות צבאיות בלבד, החלטתי להרים טלפון לרוה"מ ולהגיד לו - אני משנה את דעתי

"אני ממליץ כן לתקוף, כלומר הוא - רוה"מ, קיבל את מה שאמרתי לו, פעם לא פעם כן, לפי שיקולים, אני שאלתי אותו יש עליך לחצים מדיניים, אתה חושש מלחצים מדיניים... הוא אמר אין שום לחצים, והסיכוי בערב להחליט חיובי, אז הוא אמר לי, אז הוא התחיל לספור לי, מי ומה הוא אמר, הסיכוי הוא, כמעט כולם יצביעו בעד, אם לא כולם, כי ביום שישי כולם היו תקיפים מאוד גם על פעולה יבשתית, לא רק תקיפה אווירית, אז אמרתי לו, אם זה המצב אז אני חוזר בי מההמלצה הקודמת ואנחנו נלך ונתקוף. עוד אנחנו מסיימים את הויכוח נכנסת התראה שהמחבלים קיבלו לפתוח באש ביוזמתם. כל הדיון שערכנו, כאילו שהם עמדו מאחורי החלון והאזינו לו, ואמרו אם זה ככה אז אנחנו נירה, והם ירו ואנחנו מאותה שעה העלנו זוג בשביל ליראות אם ואולי נוכל לאתר את היורים והתקיפות החלו בשעה 11:00 ונמשכות עד עכשיו, וכל זה מהבוקר, הוא כבר בהכנה - הכנת הסיוע והתקיפה למבצע ולפי זה נבחרו היעדים ולפי זה אנחנו מטפלים בהם, שיש לנו אפשרות, שהיא שונה מ-'אורנים' האורגינל, לחצות עם כוחות את הקווים, מחר במשך היום, כשהמטרה היא להשתלט על המעברים והגשרים וקו כאוכבה חצביה, עד מחר בערב, ומזה להמשיך את התנופה במרכז ובמערב, לא ב-כאוכבה חצביה, אלא אם הסתבר שזה לא מביא, מקרב התנגשות עם הסורים".

"אז הערב תהיה ישיבת ממשלה של כוחות נעים מאתמול בלילה, מגייסים אנשים לפי הצורך ואני מניח שבשעות הקרובות, אולי בעוד שעתיים-שלוש הקרובות, נחליט את הזמן שבו תתגייס אוגדה 49 גם"

ראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא: "סיכמת כבר את השעה".

הרמטכ"ל: "בסדר, ואז, גם אם הממשלה תחליט לא, נניח שהיא תחליט לא, אז אוגדה 49 תתגייס ותבוא ל-ימ"ח וזה יהיה תרגיל גיוס, ואולי תשהה יממה, נראה מה שיהיה, אם לא - אם הממשלה תקבל את ההמלצה לפתוח בפעילות להרחיק את הארטילריה והקטיושות מיישובים, אז 49 לדעתי, החל מסביבות הצהריים מחר בבוקר, יתחילו להופיע ראשוני הטנקים שנע על שרשראות ברמה".

הפרוטוקול מישיבת העדכון עם בגין

עם תחילת המבצע הגיע ראש הממשלה מנחם בגין לפיקוד הצפון ושוחח עם הרמטכ"ל רפול ובכירי המטה הכללי. הם התעדכנו במצב בשטח, בנפילת טייס ישראלי בנבטיה בלבנון, מצב כיבוש הבופור, ודנו בשאלה מתי לעדכן את הציבור באמצעות דובר צה"ל על היציאה למלחמה.

ראש הממשלה, מנחם בגין: "נתקלנו?"

הרמטכ"ל: "היו היתקלויות פה קטנות לא גדולות".

בגין: "מה הולכים פה זה טנקים?"

הרמטכ"ל: "טנקים ונגמ"שים. חיל רגלים ו-נגמ"שים וטנקים".

בגין: "אבל כולם ממוכנים".

הרמטכ"ל: "כולם ממוכנים. זה כוח אחד. פה גשרי הליטני ואח"כ הוא ממשיך לזהרני לקו שהממשלה צריכה להחליט אח"כ לעבור בו, הקו- זה כוח אחד".

...

בגין: "יש לכם טרנזיסטור, אפשר למצוא טרנזיסטור נשמע ב-13:00 חדשות. אנחנו צריכים להחליט אם למסור את ההודעה הזאת ב-14:00 או ב-15:00".

הרמטכ"ל: "כדאי למסור מה שיותר מאוחר אפשר לפנות ערב".

בגין: "אני רציתי ב-17:00, שר הביטחון אמר שייתכן והוא יבקש להקדים".

הרמטכ"ל: "לא".

בגין: "לא, אז זה בסדר".

הרמטכ"ל: "מה שיותר מאוחר".

בגין: "אנחנו כבר השארנו את הבופור מאחורינו?"

ראש אמ"ן, אלוף י' שגיא: "לא, אנחנו עוד לא הגענו לבופור".

בגין: "הבופור שרואים אותו ממטולה הוא כל כך קרוב כמו על כף היד רואים אותו".

הרמטכ"ל: "הוא 8 ק"מ בסה"כ. עוד מעט, עוד מעט הכוח יהיה מאחוריו. עוד שעתיים וחצי".

אלוף י' שגיא: "עכשיו, ערפאת נמצא בבירות, אנחנו מניחים שערפאת לא יודע מה קורה".

בגין: "6:30 בבוקר קיבלתי מכתב מרייגן, מכתב אדיב, אבל מבקש לא לעשות שום דבר. השיבותי לו, הסברתי לו את המצב, וסיימתי - אנחנו נקיים את חובתנו הקדושה. אמרתי - בבוקר אתייעץ עם חבריי תהיה ישיבת ממשלה, עם מכתב של רייגן אז הברכיים יתחילו לרעוד, אז לא רועדות".

בגין: "אנחנו הודענו איך שהוא לסורים שאנחנו לא רוצים לתקוף אותם?"

אלוף י' שגיא: "לא".

הרמטכ"ל: "שום דבר לא הודענו עד הרגע הזה ולא נודיע כל זמן שנדע שהם לא יודעים מה קורה. למה לתת להם אינפורמציה?"

בגין: "נכון. אבל הם לא יודעים כלום, הם יכולים לפתוח באש".

הרמטכ": "לא".

בגין: "לא?"

הרמטכ"ל: "לא עכשיו, לא בשלב הזה, לא בשלב הזה".

בגין: "בוא נשמע חדשות חבר'ה".

בזמן הדיון הנוכחים עצרו כדי לשמוע את חדשות השעה 13:00 ברדיו

הרמטכ"ל: "לכשנרצה להודיע, אז נודיע ככה - כוחות צה"ל פתחו היום בסריקות קרקעיות לאיתור והשמדת מקורות האש וריכוזי המחבלים מהם נורת אש זה מספר ימים על יישובינו באצבע הגליל. החשוב הוא - הסריקות, שלא יבינו שזאת פעולה כאילו לכבוש שטח.

"עכשיו, הדבר השני הוא בתשובה לשאלה ענה כתבנו, כתבינו".

בגין: "בתשובה לשאלת כתבנו".

הרמטכ"ל: "כן. ענה דובר צה"ל. כי ברמת הגולן שורר שקט, אין בכוונת צה"ל לפעול נגד הסורים בגולן או בלבנון. יחד עם זאת, ננקטו וננקטים גם בשעה זו כל הצעדים הצבאיים הנדרשים".

בגין: "טוב, המכתב שלי לרייגן, שממנו הוא כבר ילמד מה אנחנו רוצים לעשות. אני כותב לו שאנחנו רוצים להוציא את כל הישובים שלנו מטווח האש".

הרמטכ"ל: "מה אמרו הנציגים שהיו אצלך ב-11:00?"

בגין: "כולם, הסיעות הקטנות לא היו שום ספקות, אבל המערך אמר זה שהתגובה הייתה בסדר, אולי הם היו מציעים דרך אחרת, אבל הייתה כבר תגובה. ולאחר שאני אמרתי לו את שם המבצע - 'שלום הגליל' והמטרה היא כמו שכתוב שם, ואין אחרת ואנחנו לא עולים עכשיו על ביירות. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, תלוי, התקבל על דעתו".

הרמטכ"ל: "אבל היום אתה יוצא עם איזה הודעה לעם?"

בגין: "לא, אני אראה, עד הערב נראה, אם יש לי פה אפשרות להסביר דברים לרדיו אז אני אקליט".

הרמטכ"ל: "אני אצא לשטח עוד שעה".

בגין: "נו, אז מה אני אשאר לבד?"

הרמטכ"ל: "אתה תישאר לבד, אברשה יישאר איתך, ודובר צה"ל יעזור. וראש אמ"ן ישמח להישאר פה".

בגין: "אתה הולך לראות את החיילים?"

הרמטכ"ל: "לראות את המפקדים בשטח".

בגין: "אני מקווה שגם אני אוכל לראות אותם".

הרמטכ"ל: "אנחנו נוכל להטיס אותך לאחת המפקדות בשטח, אבל אתה עובר גבול, לבנון".

בגין: "אל תדאג, אמנם פעם עברתי את הגבול, משה דיין ז"ל העיר לי בישיבת ממשלה, שזה לא נאה בשביל ראש ממשלה לעבור גבול בין-לאומי, אני לא חושב שזה נאה".

הרמטכ"ל: "הטייס שנפל בנבטיה הוא חי, והוא מקבל טיפול במרפאה בנבטיה".

בגין: "הוא בידי החזית העממית?"

הרמטכ"ל: "הוא בידי המחבלים".

בגין: "האסון עם המסוק, את החייל הזה אנחנו נוציא, אם ניקח לפחות כמה עשרות שבויים להחליף אותו. צריך לקחת איזה מפקדים גם כן, יש ביניהם. הם יברחו, רבים מהם, רבים יברחו. לפני שנגיע אליהם".

הרמטכ"ל: "הרבה מאוד. אני חושב שהם כבר ברחו".

בגין: "איך המורל בצבא שלנו, בסדר?"

הרמטכ"ל: "הייתי היום, ביקרתי אצל אלה שהתגייסו, מילואים, מאה אחוז".

בגין: "יודעים? יש להם את הרצון".

הרמטכ"ל: "יודעים ומבינים והם התגייסו מהר מאוד".

בגין: "זה לא הגיוס של יום הכיפורים, זה גיוס אחר, לו היה אז גיוס כזה כמו היום, אז מצבנו היה אחר".

הרמטכ"ל: "היה אחר לגמרי".