המכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסם היום (שני) את דוח ההערכה האסטרטגית שלו לשנת 2022 וקובע כי ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות. חוקרי המכון מציינים שישראל לא ממצה את היכולות הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שבידיה, כדי לענות על האתגרים שעומדים בפניה.
"ישראל לא תוכל להתמודד לבד עם האתגרים שמציבה איראן"
בראש רשימת האיומים על ישראל, לפי הדוח, ניצבת איראן, וחתירתה לפצצה גרעינית. בשנה האחרונה הצליחו האיראנים להעשיר אורניום לרמות גבוהות של יותר מ-60% באמצעות פיתוח צנטריפוגות מתקדמות ויכולות ביקוע חדשות. הערכות חוקרי המכון מדברות על כך שהאיראנים יכולים בתוך שבועות אחדים להגיע לרמות גבוהות של אורניום מועשר אם תתקבל החלטה לכך בטהראן. בסוגיית מערכות הנשק, שיכולות בסופו של דבר לשאת ראשי קרב גרעינים, קיימת מחלוקת בקרב חוקרי המכון למחקרי ביטחון. הערכות אופטימיות מדברות על פיתוח שייקח כשנתיים וההערכות הפסימיות מדברות על פיתוח שייארך כמה חודשים.
השנה האחרונה של הרמטכ"ל כוכבי | עוד יום
החוקרים קבעו כי ישראל לא תוכל להתמודד לבדה עם האתגרים שמציבה איראן, דבר שיחייב את העמקת היחסים עם ארצות הברית ללא קשר להצלחה או כישלון השיחות בין איראן למעצמות בווינה. חוקרי המכון סבורים כי בכל מקרה, בין שייחתם הסכם בין איראן למעצמות, או שהשיחות ידשדשו או שיגיעו לכדי פיצוץ, כל מקרה שבו הסכם לא ימנע מאיראן להפוך למדינת סף גרעינית הוא כישלון מבחינת ישראל.
מצב כזה עלול להביך את ישראל כשתישאר מבודדת ברצונה להפעיל כלים צבאיים להרחקת איראן מהפצצה. חוקרים במכון אמרו כי במשך עשרות שנים ישראל לא קבעה מדיניות לעצירת הגרעין האיראני אלה רק עסקה בעיכוב הפרויקט.
חוקרי המכון התייחסו גם לאיומים של הציר השיעי בהובלת איראן באזור וקבעו כי איראן דבקה בחתרנותה בזירה האזורית ובמאמץ ליצור איום באש היקפית על ישראל, במיוחד באמצעות קידום פרויקט הטילים המדויקים בעבור חיזבאללה בלבנון ובסוריה. מלבד אלפי טילים ורקטות מציידת איראן את המליציות השיעיות גם באלפי כטב"מים בעלי טווחי פעולה המאפשרים חדירה לשמי ישראל מכל הזירות.
היחלשות הרשות הפלסטינית: "המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה"
חוקרי המכון עסקו גם בזירה הפלסטינית, שלדבריהם מהווה אתגר משמעותי לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית בשל מגמת הגלישה למציאות של "מדינה אחת". היעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואי קידום מהלכים מדיניים מציב בפני ישראל איום חמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה הבינלאומית.
הראיס בסלון של שר הביטחון | עוד יום
"המצב הביטחוני ביהודה ושומרון על סף רתיחה בשל היחלשות הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה", קבעו החוקרים. "המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל ושב"כ וכן התיאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אך הרשות נחלשת ועלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון המדינה האחת".
בזירה הבין-לאומית, כותבים החוקרים, גוברת הביקורת כלפי ישראל, הפועלת למעשה לסיכול הסיכוי ליישם את פתרון "שתי המדינות לשני העמים", ומתעצמת הסכנה למהלכים משפטיים נגדה ולהגדרתה כ"מדינת אפרטהייד".
מול רצועת עזה, ישראל ניצבת כיום בפני דילמה מורכבת וארוכת שנים: הצורך במענה דחוף למצב ההומניטרי באזור ובה בעת למנוע הסלמה ביטחונית, לקדם את השבת השבויים והנעדרים שבידי חמאס, וגם למנוע את התחזקות שלטון חמאס והתעצמותו הצבאית.
לפצח את הגרעין | עוד יום
הזירה הפנימית: "איום חברתי חמור במיוחד"
חלק מהדוח עסק במצבה הפנימי של ישראל והקיטוב בין קבוצות שונות, כדוגמת ערביי ישראל, שהתפרץ והגיע לשיא במהומות והפרות הסדר בערים המעורבות והערביות בזמן מבצע "שומר החומות" ברצועת עזה. החוקרים הגדירו את הזירה הפנימית כ"איום חברתי חמור במיוחד" לנוכח הקיטוב, השסעים, המתחים וההקצנה לצד שחיקה באמון במוסדות השלטון. החוקרים אמרו כי זו זירה מאתגרת בשל חולשת משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה, שמציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי.
חצי שנה לשומר החומות - פצעי המאורעות עוד פתוחים
החוקרים התייחסו בדוח גם לעימות הבין-מעצמתי בין ארצות הברית לסין, אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות. "התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקני בבעיות פנים ובמאבק מול סין", קבעו חוקרי המכון. "נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן, הן בהקשר הפלסטיני, יורד. בשל בעיות פנימיות בארצות הברית, חלה ירידה בנכונותה להרחיב את הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות נוספות", נכתב.
בין חוקרי המכון שהגישו את הדוח היו ראש המכון, פרופסור מנואל טרכטנברג, וכן הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט וראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת.
