רב סרן אופק אהרון היה מפקד ולוחם מנוסה. כמפקד פלגה בסיירת אגוז ובשלל תפקידיו הקודמים פיקד על חיילים בפעולות מבצעיות רבות. בבית חיכתה לו אימו, אורית, שהתרגלה לחיות עם הדאגה לבנה. בשבוע שעבר קיבלה את הבשורה הקשה מכל - אופק בנה נהרג.
בריאיון לגאולה אבן-סער ב"השבוע עם גאולה" בכאן 11, אורית אהרון מספרת על האובדן, ועל הנסיבות הטראגיות בהן נוצר - תקרית הירי הדו-צדדי מחוץ למחנה בנבי מוסא. "זה תרחיש שלדעתי הוא לא לקח בחשבון. אופק לוקח בחשבון הכול. יש לו תוכניות ותוכניות מגירה, אני בטוחה שאת זה הוא לא העלה".
"אם אופק היה פה היה אומר 'אמא זה לא כולה ציוד'. אני תמיד מרגישה אותו ומה היה אומר. הרגשתי אותו בימי השבעה", אמרה האם בהתייחס למטרת הפעולה בה נהרג בנה. "אני בטוחה שהיה מאשים את עצמו, שהוא לא בדק את הדברים לעומק. אני בטוחה שהוא כועס".
אורית סיפרה כי העדיפה שאופק לא יילך לשירות קרבי, "אבל הוא אמר לי שזה מה שהוא רוצה, והאמנתי שאם לא יעשה מה שהוא רוצה, הוא לא יהיה מאושר", הוסיפה. "אף פעם לא חשבתי על מקרה כזה קיצוני". היא המשיכה ואמרה: "אחותו דניאל שאלה אותו 'מה אתה לא פוחד למות?' והוא אמר - 'לא, חיילים צריכים לקחת בחשבון שכשהם הולכים למלחמה הם מתים".
עוד סיפרה על התקרית בה נהרג: "בשבעה שמעתי עליו מאות סיפורים ושבאו ואמרו הוא רק יצא לתפוס ציוד שנגנב אז אחד המפקדים אמר - אופק לא הלך לתפוס ציוד שנגנב, הוא הלך להילחם על הריבונות של מדינת ישראל. אופק לקח את זה אישית שזה נגנב מהבסיס שלו, במשמרת שלו".
בנוגע לתחקור האירוע אמרה: "אני נותנת לצבא לחקור והם יביאו לנו את ממצאי החקירה, הצלחתי לקבל את המפקד שלו ודיברתי איתו ממש סמוך לאירוע. הוא תחקר אותו ראשון, אני יודעת ששום דבר לא יטויח ויגידו לנו מה היה".
בסוף הריאיון שיתפה אימו של אופק ברגשותיה - וביקשה מפורשות שלא לצנזר את דבריה: "אני כועסת מאוד על האירוע, אבל אני סולחת לחייל שירה. אני גם אסביר למה. בהנחה שאין כאן כוונה פלילית, ובהנחה שזאת תאונה גרידא, אני סולחת לו. אני חושבת שהצבא צריך לחבק כל חייל. זה יכול היה באותה מידה להיות אופק שיורה בו, ולא הייתי רוצה שינטשו את אופק". לשאלה האם הייתה רוצה לפגוש את החייל שירה אמרה: "כן, אבל לא עכשיו. אני אחבק אותו בתנאי שיגיד את האמת, מה היה שם בדיוק - בלי לנסות לטייח".
